ביקורת ספרותית על אחותו של הנגר מאת מירה מגן
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 4 באפריל, 2016
ע"י שקדנית


יש משהו מיוחד בכתיבה של מירה מגן. היא מצליחה להיכנס לנבכי הנפש ולתאר את המתחולל בתוכה . בספר זה בנפשה של גיבורת הסיפור נאווה אלמנה צעירה ומיוסרת שהגורל היכה בה מכה כפולה ומכופלת ואשר גרמה לה לרצות להתנתק מהחיים ולהתנהל מתוך בחירה בחיים אפרוריים נטולי חיות שיצרה לעצמה. הספר בעיקרו עצוב פסימי ומעיק לכל אורכו. הסופרת מתארת בשפה קלילה וזורמת עם קורטוב של הומור סמוי את חייהן של הדמויות המשניות את שגרת יומם עם כל הדאגות היומיומיות והצרות הנלוות . בשפה עשירה ,צבעונית ובוטחת עם נטייה לסלנג היא מגוללת בפנינו את סיפור חייה של נאווה ב"נווה התכלת" - דיור מוגן שבחרה לגור שם כי לא ראתה תוחלת לחייה הזורמים לאיטם בבחינת מה שיקרה יקרה , תוך ידיעה שעבורה רק ההווה קיים . אחיה הנגר וגיסתה יונינה דאגו לה והתעניינו בשלומה .כך גם חברתה אולה שגם נסיבות חייה היו סבוכים.
גברים שהכירה באקראי נקרו בדרכה של נאווה ,אך היא אינה טורחת לטפח קשרים משמעותיים עם אף אחד מהם. מבחינתה החיים הסתיימו.
הספר מתאר הווי ישראלי עכשיו בנקודת זמן ומקום , הוא מרתק ומושך לקריאה . ממליצה עליו.
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
dina (לפני שנתיים ו-11 חודשים)
לדעתי הספר הכי בשל שלה,הכי הכי. באמת שאין לי מילים. עוצמתי ונוגע.
מאוד אהבתי.
קארן (לפני שנתיים ו-11 חודשים)
גם אני אהבתי את הספר, אם כי לא נשמע מציאותי שאישה צעירה בוחרת לגור בבית אבות. (לדעתי) גם אם אדם עבר אסון כזה או אחר לא נראה כי מפלטו יהיה מקום שכזה
רחלי (live) (לפני שנתיים ו-11 חודשים)
ספר שמאוד אהבתי.
שונרא החתול (לפני שנתיים ו-11 חודשים)
יפה כתבת. אני רוצה לקרוא אבל אף פעם לא מצליחה למצוא אותו בספריה.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ