הביקורת נכתבה ביום רביעי, 6 בנובמבר, 2013
ע"י argo - Mihawk <FONT COLOR=RED>
ע"י argo - Mihawk <FONT COLOR=RED>
הו, ג'ק ריצ'ר. אתה אדם לבבי. ויודע מה ? אדם כלבבי, אפילו. הממ.. או אדם כלבלבי, או אדם ככבדי, שכן יהיו כאלה שיעידו שחסר לי לב, וחלק ניכר מהמוסר והמוח ^_^
*אזהרת ספוילרים :P*
הכול מתחיל ברכבת תחתית, גבר גדול ושרירי, אישה אובדנית בעלת מעיל שחור ומשוגע שפטפט בלי הפסקה. נשמע כמו בדיחה ? אז זהו שלא. לאחר מכן, המשוגע הפטפטן יורד. *אקשן*
ג'ק ריצ'ר ידידינו, הוא אדם חכם. הוא צובר ניסיון בחיים. וחלק מהניסיון שלו, שעזר לו מאוד, מגיע מארצנו הקטנה, ישראל. מסתבר שישנה רשימה ל12 קריטריונים למציאת מחבל מתאבד. לרוע המזל, אפילו בספר מתח זה, מצליחים להכפיש את שמנו, ולהסביר יפה יפה, שהרשימה לא בטוחה במאת האחוזים. כאן פחות או יותר, מפילים את הגאווה שלכם.
אז לאחר כמה תהיות, ניגש ג'ק אל הנוסעת. לאחר כמה חילופי דברים, היא מפוצצת לעצמה את הראש. כעת הסופר מתאר באופן מרהיב עין כיצד התפוצץ לה הראש, ומה אופי האקדח הישן שבו השתמשה. בקיצור, הראש שלה נזל בטווח של חצי מטר בערך.
"השוטרים לא שמו מראה מתחת לאפה כדי לבדוק אם היא נושמת. קצת משום שהיה ברור שהיא לא נושמת, וקצת משום שלא היה לה אף."
מרגע זה, מתחיל מיסטר ריצ'ר לחקור את סיבות התאבדותה של סוזן מארק, האישה+מעיל שחור-ראש ממקודם. אט אט מצטרפים אישה סדיסטית, עוד אחת, חבורת פעילי ארגון טרור, מועמד לסנאט יוצא כוחות מיוחדים ועוזרו, הרבה מידע ועוד יותר דם.
אז בואו נסקור מעט את הדמויות :
ג'ק ריצ'ר - דמות נווד בעל ניסיון רב, בעל ראש גאוני ובשלב מסויים גם מקלע נחמד. ג'ק פועל רק בשביל עצמו, והוא דמות עצמאית למדיי. אם תשאלו אחרים, לא אמין. אם תשאלו אותי, לא אענה. אני אהיה עסוק בלבהות בו בהערצה. לג'ק יש יכולות אינטלקטואליות מדהימות למדיי, כושר לחימה אדיר, יצר הישרדות קטלני, וסיכוי גדול ליצור בלאגן גדול, או למנוע אותו. אבל כלום לא יעצור את ריצ'ר. אז הוא עושה את שניהם.
ג'ון סאנסום - מועמד מצליח לסנאט, יוצא הכוחות המיוחדים. סאנסום בעיקר דואג לעצמו, אך הוא עושה את זה בנחישות רבה. אני מניח שזה עבד עד שהוא פגש את הענק הנחמד, והפך בן רגע ל...אני לא בטוח איך לתאר את זה. שפן קטלני ? שפן עם עוזר קטלני ? אטב כביסה ? הו, רגע, האחרון לא ממש קשור.. נברמיינד.
זה-בעל-שמות-כלי-הנשק(העוזר של סאנסום) - בגדול, מתתי עליו. הוא דמות כל כך אמינה. בספר היה משפט כזה "אפשר להוציא את הבנאדם מהכוחות המיוחדים, אבל לא את הכוחות המיוחדים מהבנאדם". זה נאמר עליו.
מיסטר בראונינג(רק אחד השמות, לא ספציפי ^_^) הוא כל כך דוגמה לכך. כשהוא נכנס לחדר, הוא מתמקם בעמדה הכי טובה. הוא מסוגל להתאים ציוד לאדם אך ממראהו. הוא דואג לסאנסום, הקצין שלו, והוא דמות אמינה לגמרי, לדעתי.
תרזה לי - באופן כללי, בדיוק כמו שהיא אמורה להיות. חוקרת חכמה, אבל כשזורקים אותה לסיטואציה שהיא לא לגמרי מבינה ולא מוכרת לה, ונכנסת למצבי לחץ, היא לא מסוגלת לתפקד כרגיל. ברגע שהייתה לה אפשרות, היא ברחה מהעניין. אבל אי אפשר להגיד שהיא אשמה. אהבתי את איך שהיא נכתבה, וזהו. לא דמות מרכזית מדי.
לילה הות - הו, וואו. בהתחלה, בת משפחה. לאחר מכן, עיתונאית. לבסוף, פעילה בכירה בקרב אל קעידה. היא אכזרית, היא סדיסטית, היא רצחנית, והיא שנונה. אויבת נחמדה, לא יותר מדי לריצ'ר.
לילה הות היוותה לדעתי דמות מסתורית מעט. איך היא, יפהפייה כמותה, הגיעה להיות בכירת אל קעידה ? לא ברור. אך כמו כולם, היא עושה טעויות. וריצ'ר הולמס שלנו, כמובן מכסח אותה ^__^
טוב, מעבר לזה אין לי כוח לחפור, אז ביי ביי !
9 קוראים אהבו את הביקורת
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
