ביקורת ספרותית על צילה - הספריה החדשה # מאת יהודית קציר
ספר טוב

---

סאגה משפחתית מרתקת על משפחה מיוחדת ששורשיה שזורים בדברי ימי מדינת ישראל.
משפחה שהגברים בה נחבאים והנשים קובעות, משנות ומעזות.
בראש המשפחה עומדת צילה מרגולין אישה חזקה, אמיצה, חדורת ציונות ומוטיבציה ששרדה פרעות באודסה ועלתה לפלשתינה להקים מדינה.
צילה, והמשפחה שהקימה בארץ עוברים גלגולים שונים, מיישבים מקומות נידחים, נלחמים, שורדים בקושי, מתרבים וצומחים.
דגם המשפחה הוא שונה וייחודי. בעל-אישה-מאהב-ילדים הגרים כולם בכפיפה אחת ואף משנים מעתיקים מגורים יחדיו.
כי צילה אינה מוכנה לוותר על המאהב הצעיר שלה.
כי בעלה אינו מוכן לוותר עליה.
ומסביב הטורקים נלחמים בבריטים שנלחמים ביהודים שנלחמים בערבים.

הספר ערוך מתוך מחברות שהשאירה צילה אחריה ביידיש, בתרגומו של "דוד חנן", המאהב שלה.
אוהבי היסטוריה ימצאו בו חגיגה לעיניים. גלגוליה של מדינת ישראל החל מתחילת המאה הקודמת ועד היום מתוארים כאן
באופן הכי מופשט שיכול להיות- דרך האנשים הפשוטים שחיו אותם.
שמות כמו ביאליק, אוסישקין, כצנלסון ויואל משה סלומון מטיילים ברחובות שטרם קרויים על שמם.

ישנם חלקים מתישים בספר, חילופי מכתבים ארוכים מדי, חזרה רבה. מודה שלעיתים דילגתי.
אך עדיין מדובר בספר המעלה שאלות מטרידות על מולדת, על ציונות, על ערכי משפחה, על סוגים של משפחות.
כתוב בשפה עשירה, מלאת דימויים, צבעים ורבדים.
ספר שעיקרו אהבה לארץ, לאדמה, לחיים , לתאוות לחלומות.

לא קל שלא לשפוט.
את צילה על שהביאה, באנוכיותה, את מאהבה לחיות בבית בעלה.
את בעלה שלא מחל על כבודו ושיחררה לנפשה.
את המאהב שויתר על חייו- עבורה.

טלנובלה ארצישראלית משלנו. כחול לבן.

» ביקורות נוספות של חגית
» ביקורות נוספות על צילה - הספריה החדשה #