ביקורת ספרותית על מקום יפה למות בו מאת מאלה נאן
ספר טוב

---

דרום אפריקה, 1952. הדי מלחמת העולם השנייה בקושי נרגעו ובמדינה האפריקאית המרוחקת מחליטים לשדרג את הפערים החברתיים והגזעיים הקיימים לטובת חוקי גזע של ממש והפרדה חסרת בושה. האפריקנרים ההולנדים מתנשאים על הלבנים הבריטים, שני אלה על בני התערובת ה"צבעונים" וכולם יחד על השחורים הילידים. בתוך הסבך הזה מוצא את עצמו עמנואל, קצין משטרה בריטי שנקרא לפענח רצח של קצין משטרה בכיר עוד יותר שמשתייך לאחת המשפחות האפריקנריות הנכבדות של העיירה. מהר מאוד מסתבר לעמנואל שהוא לבד בעניין הזה, כשבמקרה הטוב הוא יכול לקוות לעזרה מסויגת מהשוטר השחור שאבללה ובמקרה הנפוץ לחמוק מנחת זרועם של בני הנרצח חמומי המוח הלוקים באופי ארי מדאיג.

למרות העטיפה המכוערת, ההוצאה השולית והכותרת הנחרצת מדי "מתח", מדובר בספר מצוין. קודם כל יש בו הרבה יותר ממתח- מלחמת מעמדות חברתיים, מאבק על עיצובה של מדינה חדשה, גזענות, שחיתות וטראומות מלחמה, מלווים בדמויות מצוינות ומשכנעות. כך למשל אנו פוגשים ביהודי זקן הנושא טראומות לא פתורות ואת שנאת כל התושבים, משפחות המתחזות ללבנות ומדחיקות את הענפים השחורים וגיבור ראשי אופייני אך מעורר הזדהות. סיפור המתח עצמו אמנם אינו מורכב במיוחד ואפילו ניתן קצת לחיזוי אבל מצליח להיות מרתק בהחלט ולא ליפול לקלישאות או לסצנות אלימות מדי. הכתיבה מוצלחת הן בדיאלוגים והן בתיאור פעולה ולא נמנעת מלחשוף לנו את קו המחשבה של הבלש עד לפתרון. ראויה לציון גם מידה נאה של הומור, שמחפה על כמה משפטים דידקטיים מדי פה ושם וסצנות רומנטיות חלשות במקצת.

מעבר לפרטים יתרונו העיקרי של הספר הוא שהוא מכיל מספיק תוכן מעורר מחשבה בשביל מחפשי העניין אבל גם מידה מספיקה של מתח ותעלומה כדי לנקות אותו מכובד ראש מוגזם, וכך או כך הוא נעים לקריאה ומסתיים במהירות. לגמרי כדאי.
אני מודה לממליץ/ה שלצערי איני זוכרת מיהו.

» ביקורות נוספות של מירב
» ביקורות נוספות על מקום יפה למות בו