בדרום אפריקה של תחילת שנות ה- 50, בעיירה קטנה ומאובקת המוקפת בערבת דשא בלתי מאולפת, באגמים ובהרים עם נוף משגע, חיים להם בעושר ואושר גברים, נשים וילדים אפריקאנרים – בלונדינים בעלי עור לבן וצח, לנים להם בנוחות ובנחת בבתים לבנים וצחים, שותים תה בחצרות מתורבתות, לובשים בגדים מגוהצים למשעי, ועומדים זקופים וגאים על המשמר למען דרום אפריקה בטוחה ונקיה מכל עשב, קש וגבבה, ואבוי לאיזה יהודי ערמומי או צבעוני

היות ואני מכירה היטב את אופי החיים בדרום אפריקה, לפני 1995, קראתי את הספר מבעד לעיניים המסוגלות לדמיין כל סצינה במקום האירוע, כפר בגבול דרום אפריקה ומוזמביק. כספר מתח, הצליחה <mark>מאלה נאן</mark> להחזיק את הקורא עד העמוד האחרון, בציפייה למה שעשוי להתרחש. הסיפור מאוד מסובך משום שמדובר באוכלוסייה רבת גוונים, תרבויות שונות שאינן משתלבות זו בזו וחוקים דרקוניים האוסרים על מגע כלשהו בין האדם הלבן לאדם לא-לבן. כך הי

השוטרים שפרצו למחסן בקולומבוס אוהיו הוכו בתדהמה, על הרצפה ישב המום אדם ומסביבו סימנים של למעלה מ-200 קליעים. בשעת לילה כנופיה יריבה רדפה אחריו, הוא נמלט למחסן הנטוש והם אחריו, פותחים בירי אוטומטי לכל הכיוונים. למעלה מ-200 קליעים נורו לעברו... אבל הוא נותר ללא שריטה.
חשבתי על האירוע הזה מ-1977 כשסיימתי לקרוא את הספר. בדומה לאותם אנשי כנופיה גם הסופרת <mark>מאלה נאן</mark> מנסה לתקוף לכל הכוונים, אבל לא פוגעת ב

סיפור בלשי מתרחש בדרום אפריקה חיים תחת משטר ההפרדה לבנים/בורים /צבעונים /שחורים בעיירה נידחת על גבול מוזמביק מנקודת המבט של בלש משטרה הלום קרב (מלחמת העולם השנייה )המנסה לגלות את האמת ספר מרתק מהטובים שקראתי ,הסופרת <mark>מאלה נאן</mark> נכנסת לרשימת הקריאה העתידית שלי

דרום אפריקה, 1952. הדי מלחמת העולם השנייה בקושי נרגעו ובמדינה האפריקאית המרוחקת מחליטים לשדרג את הפערים החברתיים והגזעיים הקיימים לטובת חוקי גזע של ממש והפרדה חסרת בושה. האפריקנרים ההולנדים מתנשאים על הלבנים הבריטים, שני אלה על בני התערובת ה"צבעונים" וכולם יחד על השחורים הילידים. בתוך הסבך הזה מוצא את עצמו עמנואל, קצין משטרה בריטי שנקרא לפענח רצח של קצין משטרה בכיר עוד יותר שמשתייך לאחת המשפחות הא

"ממלכתי תמורת סוס" אמר אי אז ריצ'ארד השלישי ואני אומר "אם הייתה לי ממלכה הייתי נותן אותה תמורת ספר מתח טוב".
וזה ספר מתח טוב. בדרום אפריקה של תחילת שנות החמישים, עם החלתם של חוקי הגזע הדרקוניים, שלא במקרה מאוזכרים בספר הזה לא פעם עם רוח הנאציזם, נקלע בלש מהאסכולה הישנה והטובה למקרה רצח שעם התפתחות העלילה חושף מתחתיו את הדבר האמיתי שבאמת מניע את העולם, חוצה מעמדות, צבעים וגזעים, ולא, זה לא כסף.
ש

אח של אמא שלי עבר לדרום אפריקה בשנות השבעים, התחתן עם לבנה אפריקנרית והקים משפחה בלונדינית לתוך האפרטהייד. הייתה להם עוזרת ומטפלת שחורה והוא חי עם המצב בשלום. זו הסיבה שעד גיל מבוגר ראיתי את דרום אפריקה דרך העיניים שלו: ארץ שבה גרים בוילות פאר ענקיות, עם בריכה, שרוב התושבים בלונדינים לבנים, שיש שם הרבה כסף והרבה יופי. הדוד שלי עד היום לא רואה את האפרטהייד בתור חטא גדול, כי הוא, הרומני העני, הרוויח

ספר מצוין. אהבתי אותו מאוד. הרקע של משטר האפרטהייד בדרום אפריקה משמש כמעטפת לסיפור בלשי מעניין ומרתק. המתח הקיים בין הבלש המשטרתי עמנואל קופר הדבק בגילוי האמת לבין אנשי הסקיוריטי/משטרת הביטחון הלאומי אשר חותרים ללא הרף להוכיח מזימה קומוניסטית עובר לאורך כל הסיפור. האפיון של בעיית הגזע בין האפריקנרים, הצבעונים והשחורים שהיה קיים בתקופה עליה מספרת העלילה מסופר בצורה ממש טובה ומרתקת. בקיצור - ספר בלש

כשאני קוראת בפעם הראשונה ספר על מקום שלא הייתי בו או תקופה שלא ממש הכרתי באמת יש מקום לדימיון. הסופרת עושה פה עבודה מעולה.
רצח של קפטן משטרה לבן בעיירה בדרום אפריקה ובלש בריטי שבא לחקור את הרצח... וכל זה קורה בשנת 1952. נופים קסומים ובתוכם הגזענות, ההפרדה, השפעות מלחמת העולם השניה והאופי של אנשים מכל הסוגים.
ספר מתח מרתק. מאוד נהניתי לקרוא. ממליצה!