ביקורת ספרותית על מקום יפה למות בו מאת מאלה נאן
ספר מעולה

---

היות ואני מכירה היטב את אופי החיים בדרום אפריקה, לפני 1995, קראתי את הספר מבעד לעיניים המסוגלות לדמיין כל סצינה במקום האירוע, כפר בגבול דרום אפריקה ומוזמביק. כספר מתח, הצליחה מאלה נאן להחזיק את הקורא עד העמוד האחרון, בציפייה למה שעשוי להתרחש. הסיפור מאוד מסובך משום שמדובר באוכלוסייה רבת גוונים, תרבויות שונות שאינן משתלבות זו בזו וחוקים דרקוניים האוסרים על מגע כלשהו בין האדם הלבן לאדם לא-לבן. כך הייתה דרום אפריקה לפני 1995. החוקים נאכפו באכזריות רבה, הן על לבנים ולא כל שכן על האוכלוסייה הלא-לבנה. אלמנט נוסף התורם למתח הוא האווירה השוררת בתחילת שנות ה-50. המפלגה הלאומית שולטת וכל ניסיון להתגרות בשלטון ולמוטט אותו מתוגמל בעונש אכזרי ביותר. מתקיים ציד של קומוניסטים. בדומה למקאתיזם של שנות ה-50 בארה"ב, כל רמז קטן שהוביל לחשד שהינך קומוניסט הסתיים בעונש כבד למען יראו וייראו.
לפיכך, הספר מהווה עדות מצמררת לעולם שאיננו עוד ושראוי לדעת עליו מזווית הראייה של מי שגדלה שם. שכן, הסופרת, נאן, גדלה בסוואזילנד, והכירה היטב את גורל האוכלוסייה השחורה והצבעונית וידעה מה עולה בגורלו של אדם לבן שמעז לחצות את הקווים.
היותה תסריטאית עטורת פרסים הופך את ספרה של נאן לטקסט שקל מאוד לדמיין את הסצינות שבעלילה, את הדמויות, את הטבע ואת הווי הרחוב בכפר נידח בדרום אפריקה.
אני ממליצה גם למי שאינו מכיר את ההיסטוריה של דרום אפריקה בעידן שלטון האפרקטהייד, לקרא את הספר.
ספר מצויין.
מובטחת לקורא הנאה צרופה מהקריאה הן משום המתח ההולך וגובר והן משום היותו ספר מעניין על עולם שבו אין שוויון בין בני האדם וגרוע מכך - האדם הלבן, האפריקאנר - מואר בספר מכל זווית אפשרית.

» ביקורות נוספות של טרי
» ביקורות נוספות על מקום יפה למות בו