ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 2 ביוני, 2013
ע"י גלית
ע"י גלית
תמיד סקרנה אותי המשיכה של אנשים, ובפרט נשים, לרוצחים. נשים שכותבות מכתבים, מגיעות לבקר, מתאהבות ברוצחים ומתחתנות איתם כשהם עדיין מרצים את מאסר העולם שלהם. אני מניחה שבארצות הברית זה שכיח יותר מאשר במחוזותינו, ויצא לי לצפות בכמה סרטים דוקומנטריים על כך. כנראה שיש לרוצחים איזשהו סקס אפיל שלעולם לא אבין.
הספר הזה הזכיר לי את זה. זה ספר מצוין, אבל עוכר שלווה ומטריד בכל צורה שהיא. הוא מספר סיפור ששזורים בו כל כך הרבה אלמנטים של אפלה, רוע, עליבות חיים ומסכנות, וכן, בין השאר גם משיכה הזויה של נשים לרוצחים, ובכלל, התעסקות אובססיבית של אנשים בפשעים שונים ומשונים.
זהו סיפורה של ליבי ריי שאמה ושתי אחיותיה נרצחו באכזריות. החשוד והאשם המיידי הוא אחיה בן ה-15, שמרצה את עונשו כבר 25 שנה. ליבי עצמה היא בחורה בעייתית למדי - קלפטומנית ושקרנית שמתפרנסת מתרומות של זרים. יום אחד היא מקבלת פנייה מ"מועדון הרצח" - חבורה של אנשים ביזאריים שתחביבם העיקרי בחיים הוא פשעים מפורסמים. הם משחזרים פשעים, בודקים בקפידה את הראיות ובטוחים לגמרי שאחיה של ליבי חף מפשע. וכך ליבי יוצאת למסע שעיקרו חיפוש ראיות שיסייעו בשחרורו של אחיה.
הספר לא מומלץ לבעלי קיבה רגישה. כאמור, הוא מצוין, אבל קשה מאוד. ג'יליאן פלין היא סופרת מצוינת, והתיאורים שלה כל כך אמינים עד כדי כך שלאורך כל הספר, הרגשתי תערובת של רחמים וגועל ואמפתיה כלפי הדמויות. וחשוב גם לציין שבסופו של דבר זה ספר מתח, ומהטובים שיש.
14 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
גלית
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, לי :)
|
|
|
לי יניני
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
גלית תודה על העדכון והביקורת היפה!
|
|
|
חני
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
כן
בערך רוב האמהות שאני מכירה, כולל אני:)זה בא עם התפקיד כנראה, וברור שאנחנו יכולות לתקן כל מה שנשבר. בקשר לרוצחים זו הזדקקות אחרת אולי נשים שאף פעם לא האמינו בהן ,פתאום יש משהו שכןמאמין .
|
|
|
גלית
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
אני חושבת שיש גם נשים רבות שלוקחות על עצמן את תפקיד המטפלת,
ומאמינות שיש להן יכולת לתקן את כל מה שדרוש תיקון ולהחזיר למוטב.
|
|
|
חני
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
גלית
גם אני ראיתי כמה דקומנטרים על הנושא.. הסיבה היחידה שאני יכולה לחשוב עליה בקשר בין הנשים לרוצחים היא הצורך של נשים אילו שיזדקקו להם ויהיו תלויים בהן כמו עורק ראשי שאי אפשר בלעדיו, הרגש הזה הוא מה שמניע אותם להערצה עיוורת! פשוט הזדקקות.ביקורת יפה
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
גם אני אהבתי את הספר.
פלין היא סופרת מצויינת המצליחה לגעת ברגשות הקוראים.
|
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
לדעתי הספר נפלא, כתוב בכישרון ענק, אני ראיתי בו בעיקר את העליבות של חצרותיה האחוריות של ארצות הברית.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
שין שין, בוני וקלייד היו כוכבים הרבה לפני הסרט ההוליוודי.
|
|
|
גלית
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
חלבי, אין לי מה לומר :)
אם היה מיתאם בין החרדתיות שלי לבין הספרים המועדפים עליי, כנראה שלא הייתי קוראת בכלל ספרי מתח...
|
|
|
גלית
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
שין שין, את צודקת לגמרי.
אחרי כל מסע טירוף של מישהו בארה"ב, תמיד מפורסמות הסטטיסטיקות לגבי מספר האנשים שיש להם רישיון לנשק. הקלות הבלתי נסבלת שבה אפשר להשיג שם כלי נשק היא בלתי נתפסת.
לא מזמן סיימתי לראות סדרה שנקראת The Following, על רוצח סדרתי שאוסף סביבו כת שלמה של אנשים שמוכנים למות בשבילו. זה בהקשר של הוליווד והטלוויזיה האמריקנית שתורמים לסקס אפיל של רוצחים. אין ספק שבארה"ב, המציאות עולה על כל דמיון. |
|
|
חלבי
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
למה להטעין עוד חרדות......מה גם כך יש עודף למכביר
|
|
|
שין שין
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
לעניות דעתי התופעה המבחילה שתיארת היא חלק מההערצה האמריקאית לאלימות ולכלי נשק.
הערצה שהחלה בימי המערב הפרוע, לאחר מכן המאפיה והפשע המאורגן וממשיכה בימינו בדמויות מפוקפקות של רוצחים סדרתיים ועושי צדק מטעם עצמם. אין ספק שהוליווד תרמה לא מעט לגלוריפיקציה של האלימות דרך האלהת דמויות כמו בוני וקלייד ואחרים. לא פלא שיש שם יותר כלי נשק מבני אדם, ומדי פעם מישהו מתחרפן ויורה באנשים חפים מפשע בבית קולנוע, בית ספר או מרכז קניות.
|
14 הקוראים שאהבו את הביקורת
