ביקורת ספרותית על קיצור תולדות האנושות - אייר ושרטט: איציק יהב מאת יובל נח הררי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 28 באפריל, 2013
ע"י קואלה


מתן חמישה כוכבים לנוח הררי מהווה ביטוי של מזוכיסם טהור.
אני אסביר.

מעבר להבנה שאנחנו לא המין האנושי היחידי בעולם הזה, אלא שהיו פה כמה סוגי מינים עוד הרבה לפנינו,
יובל נוח הררי מסביר איך כל אמונה, תרבות, אידאל (מהיהדות והנצרות ועד הלאום והקפיטליזם) הם דוגמה ל"בין סובייקטיביות" (שלא סתם נבחר להיות אחד מהמונחים המובילים של הקורס). במילים אחרות, המצאה שלנו. משהו שקיים בדמיון שלנו, שקיים רק אם אנחנו קיימים.

בתור אחת שתרה אחרי אידאלים שלא ניתן לפרק אותם,שרוצה בכוח לחפש את המהות האוניברסלית בין כתלי קיומנו,יובל נוח הררי בא ומפרק לי לגורמים כל אשליה שהדבר אפשרי. הוא בעצם בא ואומר לי "בדיוק אנה, מכירה את הפחדים העמוקים שלך, החששות שמא את נאחזת באמיתות גדולות, באמונות מתוך פחד ולא מתוך אמת? שאת מאמינה כי את זקוקה לכך פסיכולוגית, אבל לא כי יש שם באמת משהו. אז זה בדיוק מה שאת עושה, יקירה. תתמודי, אחות". האמונה לא נתפסת על ידי הררי בעלת מניע פסיכולוגי (לפחות לא ניתן להסיק זאת באופן ישיר מהספר) אבל הגדרת הבן סובייקטיביות מסבירה לנו שבעצם הכל בראש שלנו.

קיצור תולדות האנושות לא מהווה ספר היסטוריה פשוט, ההשלכות של התאוריות הכתובות בספר, יכולה למוטט פרספקטיבות של רבים וטובים.

וכאילו לא מספיק שהוא ערער את כל מה שרציתי להאמין על העולם (אני עצמי תמיד מערערת את עצמי גם בלעדיו, אבל לפחות ללא כל הממצאים הארכיאולוגים למען ה'!) הוא גם די מבאס לי את העתיד. נוכל להעביר את תודעתנו למחשב בזמן המאוד קרוב, ולתקן את גופנו כך שיתפקד לנצח.. ונחשו מה, גם לתאוריות הללו יש לו תמיכה הגיונית.
את שיעוריו התחיל נוח הררי עם דיבורים על העתיד שלנו (מה שנמצא בספרו בסוף, אבל בלי הפירוט היפה שהוא העניק בכיתה) במשך כל השיעורים הראשונים שדנו על העתיד ומה שמחכה לנו, הייתה לי תחושה סוריאליסטית, סינכרון מושלם של ריתוק וחשש.

מבחן הדתי שפיתחתי הוא ברור. אני מזהה אדם/אדמה עם חזות דתית ואני מציעה לו/לה את קיצור תולדות האנושות. מי שלוקח את הספר קורא את התקציר מאחורה ואומר "איזה שטויות" (בעיקר לכל הדיון אודות האבולוציה), אני חושדת שאמונתו דוגמתית מדי, וכי אחיזתו בה היא מכוח ההרגל. לעומת הדתי שלוקח את הספר, ואומר "מעניין", כמי שלוקח את האתגר להבין את הרעיונות שסותרים את אמונותיו הבסיסיות ביותר, מי שמחפש את מי שיכול לערער את כל עולמו, רוצה בכל הכוח לחיות בעולם הזה חיים של אמת. (כן, יש גם דתיים כאלה).

אני עובדת בחנות ספרים ידועה למדי. וכל מי שנראה לי אדם חושב ומעלה, מקבל נאום מקוצר למה כדאי ורצוי שהוא יקרא את קיצור תולדות האנושות (תמלוגים אליי!).

מעבר להשלכות הפילוסופיות האפשריות של ספר זה, אני חייבת לציין שברמה ה"עלילתית" הוא מרתק. הוא מכיל מידע שכל אדם צריך לדעת בעולמנו. לדעת כדי להצדיק או כדי להלחם. אבל ללא ספק לדעת. לא מדובר רק באבולוציה, בין סובייקטיביות ועתיד. אלא יש גם בערך 80% של ספר שמספר את כל מה שקורה בין לבין. מהיותנו לקטים ציידים, בין המהפכה החקלאית, עד המהפכה התעשייתית, לימינו אנו ולעתיד הגילגמשי שמחכה לנו..
ולאורך כל הדרך כתיבתו של נוח הררי קולחת ונעימה, וגם האנלוגיות שהוא עושה מאוד פשוטות ומבהירות בצורה ממוקדת ונחמדה את רעיונותיו.

נאמר על הספר כי מדובר במדע פופולארי, כאילו מדובר בעיתונות צהובה והגזמות דמיונו של הררי.
חשוב לי לציין שעל אף שהספר הוא רב מכר, זה לא מוריד מערכו.
מדובר בחוקר ומרצה מאוד מבוקש ואמין מהאוניברסיטה העברית שעושה את עבודתו כראוי, ולאורך כל הדרך מבהיר שמדובר בתאוריות, שאומנם הן מעוגנות היטב, אבל תמיד אפשר לגבש תאוריות חלופיות טובות יותר (לי אישית היה מאוד נחמד אם הוא היה מספר לי מתי ואיפה יש קונצנזוס בקרב החוקרים ומתי לא, אבל זה לא מוריד מהכוכבים).
יש הרבה דברים שמאפיינים את האוניברסיטה העברית, אבל "דיבורים באויר" זה לא משהו שיותר מדי מתקבל על הדעת במוסד.

כמו כן, טיפוסים אתאיסטים שיוצאים נגד אמיתות נתפסו בעיני (כשהייתי צעירה ותמימה יותר) כיצורים קרים ועוינים. ואני חייבת לציין שלא רק שנוח הררי אינו עוין, הוא אף מאוד חביב. לא מאפיינת אותו ה"היבריסיות" של מרצים רבים, אלא הוא באמת ובתמים רוצה לשמוע ביקורת ושאלות, כדי להתפתח ולהשתפר. הערה זאת קשורה לספר באופן ישיר; כך גם הספר כתוב. הוא לא מתיימר להציג אמת אחרת חדשה ובטוחה. יובל נוח הררי (כך אני מאמינה) כתב את הספר בידיעה אמתית שאולי בעוד עשרים שנה, ייצא ספר שיסתור את 70% מהדברים שהוא כתב.


קיצור, למקרה וזה לא היה ברור,
לקרוא.
(ויוטיוב של תשע"ג)
23 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
קואלה (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
תודה!
כיף לשמוע את זה ממך.
לחלוטין הדדי :)
קורא כמעט הכול (לפני 12 שנים ו-2 חודשים)
קטע, ראינו אותו אחרת לגמרי ואני עדין מאוד מתחבר למה שכתבת.
ויתרה מזאת כתב את זה מאוד יפה.
קואלה (לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
התגובה שלך העלתה לי חיוך על הפנים..
רוצי לך ! :) וכמובן אשמח לשמוע את דעתך..
סתיו :) (לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת משובחת בדיוק התחלתי את הספר ובעקבות הביקורת אני עוזבת הכל ורצה להמשיך :)
קואלה (לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
תודה ללביא! "חייבת לציין שזה מאוד מציק שאין אפשרות לרדת שורות פה בתגובה. אני מקווה שאני מובנת..."

בעקבות תגובה זאת לביא תיקן את העניין!
איזה יופי, תודה :)
קואלה (לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
אז ככה נצחיה :) תראי, שוב אני לא מסכימה מכמה סיבות. ראשית כל מה שמציק לי זאת לא התהייה אודות היופי של הדת, האיכויות שלה או הפילוסופיה הבאמת מדהימה שלה. ממש לא. במקרה הזה במידה רבה אין צורך לשכנע משהי שהיא כבר משוכנעת.
אני מגיעה מבית חילוני- מסורתי, ולכן מעט הידע שיש ברשותי הוא תוצר של למידה עצמית בעיקר. מה שאומר שאינני מבינה גדולה מדי לצערי. אך יחד עם זאת, לדעתי הדת היהודית היא היפה מכולן (וכמובן שישנם כמה דברים שאינני מסכימה לגבי הדת). ובוא נשים רגע בצד את העובדה שאני מוטה בצורה לא יאומנה (וגם את, אם אפשר להניח). השאלה שלי אינה אודות עומקה, איכותה, יופייה, חכמתה של הדת, אלא אודות היותה אמת אוניברסלית.
מבינה את ההבחנה שלי, נכון?

ואינני מבטלת חלילה! חלילה! את הגותו של רמב"ם או אחרים וטובים. לעולם לא. כפי שציינתי זה לא הכיוון שלי. האם לא מדובר בפילוסופיה מדהימה? כמובן שכן. האם מדובר באמת אוניברסלית, משהו אלוהי, מהות שקודמת לקיום? אני לא יודעת!

וכשאת אומרת שזאת שטחיות לטעון כי הדת היא תוצר של פסיכולוגיה, רצון למצוא אמת, אך אני חושבת שזה לא הגיוני לעצום עיניים לנוכח שאלה כזאת. אני כן חושבת שהיא יכולה לבטל את התוקף אוניברסלי של הדת ולכן הרבה מתעלמים מהשאלה הזאת.

המחשבה כי הדת היא תוצר של הפסיכולוגיה והרצון שלו להיאחז באמת גדולה משלנו, זה יותר פרשנות שלי לדברים של נוח הררי. אני חייבת לציין כי הוא טען שהיכולת שלנו להאמין בדברים שאינם קיימים היא זאת שמאפשרת שתןף פעולה של אורגניזמים רבים (מעל 150 ליתר דיוק). משהו שאינו מתאפשר בקרב אורגניזמים אחרים. ולכן אנחנו שולטים בעולם ולא מינים אחרים.

וכמו כן, כמו שאמרתי יש שם כל מיני עדויות שבעצם מפריכות הרבה מהנחות יסוד של היהדות ודתות אחרות. לדוגמא העובדה שלפי האבולוציה אין קיום של נשמה. אם נסתכל רק על פי החוקים של האבולוציה. לא הגיוני שיש לבני אדם נשמה. זה לא סותר? זה לא משהו שצריך להתחשב בו?

אין כמוני שרוצה להאמין, ורוצה להאמין דווקא בדת היהודית. אבל זה נראה לי לא נכון להתעלם משאלות כאלה. ברגע שמשהי מגיעה מבית דתי ומושפעת מכל כך הרבה גורמים, אז מאוד קשה להבין את הרעיונות של נוח הררי (והוגים בסגנונו), והרצון והאוטומט לשלול אותם הם כמעט בלתי נשלטים או מודעים. אינני מדברת באופן ספציפי אלייך, כי אינני מכירה אותך וחלילה לא ארצה לשפוט. אך במידה רבה אני מרגישה שעם דתיים רבים אינני מצליחה לדבר כראוי על הנושאים האלה. כי האטימות מגיעה מאוד מהר (שוב, חלילה לא מדובר בך).

אני חייבת לציין שאם הייתי מדברת עם אתאיסט מושלם, שמאוהב בתורת האבולוציה ומגחך על כל הדתות הקיימות, הייתי מציבה שאלות אחרות בפניו. לדוגמא, לתורת האבולוציה אין הסבר מספק אודות קיום התודעה. אין לתודעה איזשהו יתרון אבולוציוני. למה אנחנו צריכים להרגיש פחד, ולהרגיש אהבה, ולהרגיש כל מיני תחושות שמובילות אותנו פעול. למה איננו בנויים כמו אלוגריתמים פשוטים של פעולה. אם אני מפחדת אני אברח, למה אני צריכה לחוש פחד? לזה אין תשובה ברורה כרגע באבולוציה. לדוגמא.
כביכול מסתכלים על זה כ"חור" באבולוציה אבל לדעתי מדובר במכתש רציני.

כך שאינני חושבת שיש אמת אחת שהיא מעל הכל בינתיים, אני רק מחפשת ותוהה. מתלבלבת ומחפשת. שוב ושוב.

בקשר למימד השלישי הזה שמדברים עליו רבים (וגם המליצו לי ספר על זה), משהו שהוא בין הרציונל לרגש, או אף אחד מהם. אז אני עוד לומדת את הנושא, אבל גם לכך יהיה לי טיעון נגד. באותו אופן. האם אנחנו לא מסוגלים להמציא מימד שלישי כדי להצדיק את האמונות שלנו?

אני יודעת שיצא לי ארוך ואסוציאטיבי אבל כל היום אני מחכה לכתוב לך כדי להביע את דעתי וכעת אני שוב ממהרת. אני מקווה שאני ברורה ואני יותר מאשמח לשמוע את תגובתך. פה או בפרטי מה שנוח לך.
נצחיה (לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
יש משהו מאוד יפה לטעמי בנושא האמונה. הנקודה העיקרית היא שאמונה אינה שכל, ואינה תלויה בשכל. היא גם אינה רגש ואינה תלויה ברגש. היא כוח נפשי שונה. זה יפה בעיני, כי זה אומר שקיום האלוהים אינו דבר שמתחייב בהוכחה שכלית. ולמה זה יפה? כי אילו היתה הוכחה שכלית לקיומו של האל, הרי שאנשים חכמים, המשתמשים בשכלם היו מחוייבים להאמין. ואילו אחד מיסודות האמונה (היהודית, אני לא יודעת לגבי דתות אחרות) הוא יכולת הבחירה החופשית: יכול אדם להאמין, ויכול שלא להאמין.

אני יכולה לתת לך רשימת ספרים, ברמות כאלה ואחרות של עיסוק בנושא האמונה (לא עכשיו, כי אני בעבודה. כשאחזור הביתה). אני מניחה שכעובדת בחנות ספרים את גם מכירה ספרים כאלה. זה לא אומר שמוחך ישקוט, וזה בסדר גמור. אבל אל תניחי מראש שאנשים דתיים מקבלים אמונה כפשוטה ואינם הוגים בה. למעשה ספרים רבים עסקו במחשבת האמונה, ובוויכוחים מול אתיאיסטים ("כופרים", "אפיקורסים" או כל כינוי אחר שהיה), ויש להם מסורת בת מאות שנים. הרמב"ם הוא רק דוגמה אחת, שעלתה לי לראש ברגע אחד, אבל יש רבים וטובים. לפסול מאות רבות של מחשבה והגות בטיעון "זה משהו שהאדם המציא לעצמו כדי לנחם את עצמו ברגעים קשים" זה די שטחי.
קואלה (לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
אני לא כל כך בטוחה שאני מסכימה. הוא אומנם לא מתעמק בתאולוגיה, ואיני מתיימר להיות בקיא גדול, אבל הבנת העולם כפי שהוא מצייר אותה יש לה השלכות תאולוגיות מאוד מאוד קיצוניות. לצערי איני בקיאה מספיק בהגותו של רמב"ם אך אני טרם קיבלתי הסבר משכנע מספיק לעניין. כזה שישקיט גם את המוח ולא רק את הלב. אם תרצי להמליץ לי, אני אשמח. תרגישי חופשי לאתגר.
נצחיה (לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
הררי אינו תיאולוג, ולא מתיימר להיות כזה. טענותיו בכל הקשור לתיאולוגיה ולאמונה דתית הן קלושות ולא אמורות לאיים בשום צורה שהיא על אנשים דתיים. הרמב"ם התמודד עם טענות כאלה ואחרות כבר במאה ה-12.
חוץ מזה הספר חביב. הדיון בחלק מהנושאים רדוד (לדוגמה: פמיניזם), אבל באמת שאי אפשר להספיק הכל בספר פופולרי שאינו עבה במיוחד.
קואלה (לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה :) עם כל הכבוד לחדות העין האפשרית שלי, אינני יכולה לשפוט לקוח שנכנס על בסיס אינטואיציה בלבד, לא? צריכה שיהיו לי ראיות, לא? ובכלל אינני עושה את המבחן כדי לשפוט. לדעתי לחיות באמונה עצומת עיניים היא הדבר יותר שפוי לעשות (בגבולות הטעם הטוב כמובן). אני שואלת את השאלה הזאת כדי לבדוק האם יש טעם לפתוח עם האדם דיונים מורכבים (ופעמים רבות זה סותר את הרושם של העין ה"חדה"), וזה כי אני נוטה לחפור לאנשים ועם אנשים בחנות. חוץ מזה שיכול להיות שהאדם שסירב להקשיב לספר סירב בגלל כל המחקרים הרבים שהוא עשה בנושא ולא מתוך דוגמתיות. צריך להזהר אפילו עם ראיות :)
yaelhar (לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת מצויינת שהצליחה לאפיין - לדעתי - את רוחו וכוונתו של הספר. הערה קטנה: לא צריך לעשות "מבחנים" לאנשים (דתיים או חילוניים). חדי העין יבחינו מהר מאד בעמדתו של האדם, בלי קשר לספר הזה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ