ביקורת ספרותית על אמיל עדיין איתנו מאת אַסְטְרִיד לִינְדְגְרֶן
ספר מעולה

---

אחה"צ אחד, שנים אחורה, ביקרתי אצל אמא שלי עם הפספוס שלי דאז והוא בן 5 בערך. בדקה וחצי של חוסר תשומת לב הוא הצליח להשחיל עט פילוט על חוט ולסובב... זו היתה מצגת מרשימה מאד של כוחות צנטריפוגליים וצנטריפטאלים, מצגת שעשתה לי שחור בעיניים. מצגת שניקדה את הספה, השטיח הקירות והתקרה בנקודות אקראיות בגודל משתנה של דיו. תארו לעצמכם...
לימים הוא גדל, למד פיסיקה (תמיד הייתה לו נטייה...) ואמנם הוא לא המזכיר של לונברגה אבל הוא בהחלט מסב לאימו גאווה.

היום, שנים אחרי, אני קוראת לאחותו הקטנה על תעלוליו של אמיל שחי בחוות קטהולט שבלונברגה שבסמולנד שבשוודיה. (היי, זה גם הצפון הרחוק והקר...אבל אני לא חושבת שהסופרת הנ"ל שייכת לשונאינו גם אם היתה ידועה בתמיכתה בזכויות הילד ובזכויות בעלי החיים) וגיליתי שזה הרבה יותר משעשע לקרא על תעלולים אצל מישהו אחר. במקרה הזה, זה הרבה הרבה יותר משעשע כי לינגרן כותבת בחינניות רבה עם הרבה חוש הומור על אמיל על כל תושבי קטהולט וגם על תושבי לונברגה ווימרבי (העיר הגדולה הסמוכה), על החיים החקלאיים בחווה על העיסוקים היומיומיים, על האוכל (ובפרוט רב, המעורר את בלוטות הרוק בפה), על החגים, על הירידים והמפגשים החברתיים - הכל שזור בתעלוליו של אמיל המתכוון תמיד לטוב, ולרוב זה יוצא מספיק עקום על מנת שאנחנו נשתעשע. אימו של אמיל אגב, קצת פחות משועשעת (ואת זה אני יכולה להבין) אבל תמיד מגוננת עליו ומתעדת את תעלוליו במחברות המצטברות ונדרשות לתחלופה גבוהה.
תארו לעצמכם מה היה קורה לו היו בזמנו משחקי מחשב ופייסבוק... אמיל היה נגמל לחלוטין ממעשי המשובה ומה היה נשאר לנו?
...מצד שני כבר הרבה מאד זמן לא נאלצתי להחליף את השטיח... צריך לראות גם את החיוב, לא?
___________________________________________________________________
מה שכתבתי כאן מתייחס לכל הסדרה על אמיל ולא רק לספר ספציפי

» ביקורות נוספות של סופרקליפרג`ליסטיק
» ביקורות נוספות על אמיל עדיין איתנו