ביקורת ספרותית על אצבעות של פסנתרן מאת יהלי סובול
ספר בסדר

---

לאחרונה התחלתי לעבוד ממש, אבל ממש רחוק מהבית.
הדרך ארוכה הנהיגה ממש ממש משעממת, אז מה אני עושה? או, מצוין ששאלתם, אני מקשיב לפודקסטים:
1. עושים היסטוריה עם רן לוי
2. המילה האחרונה (אין צורך להכביר במילים)
ואנשים בלילה עם קובי מידן.
באחת התוכניות להן האזנתי דיבר קובי עם יהלי סובל, ואיך לומר בתום התוכנית לא החלטתי אם בא לי לקרוא או לא...
אגלה לך מה עשיתי....
האזנתי, כן האזנתי, זהו לי הספר audio הראשון לו האזנתי, אז לא ברור לי איך לכתוב ביקורת לגבי התסכית הנ"ל (מכיוון שאני מבלה כה הרבה זמן בדרכים, מה רע?).

הספר הקודם של יהלי "דמי מפתח" די הרשים אותי, והתלהבתי מההבטחה.
הספר עוסק בעתיד שלכאורה נמצא ממש מעבר לפינה. המלחמה הבאה, לא ממש ניצחנו, סגן הרמטכ"ל משתלט על העניינים, ומונהגות תקנות חרום. עד כה מעניין, אחת הדמויות הראשיות פסנתרן מאוד מוכשר שמתמודד עם המציאות הזו אשתו שמסתבכת עם המשטרה, ושוטר שספק נהנה ספק לא ממש ממה שהתקנות מאפשרות לו. אגב יש גם שוטר שממש נהנה...

הספר מאפשר לדון בסוגיות מעניינות, ולשאול את עצמנו איך אנו הינו נוהגים בסיטואציה דומה...ביטחון המדינה ומה אנו מוכנים להקריב אל המזבח העונה לשם הזה...
קשה לי לכתוב ביקורת, מכיוון שלא ממש קראתי, האזנתי.
וממש נהניתי להאזין לספר.
פתאום בזבוז הזמן בדרכים לא מרגיש ממש בזבוז.
מצד שני היו פעמים שהרגשתי שאני בוגד במילה הכתובה.
אני ממשיך לקרוא במרץ, אבל מודה שגם אמשיך להאזין לספרים בדרך, השאלה היא רק איזה ספרים לבחור להאזנה...
אני בדרך לנסיעת עבודה בארה"ב ומלא ספרים באמתחתי, ספרי ה audio יוגבלו לאוטו האינטימי שלי.

» ביקורות נוספות של קורא כמעט הכול
» ביקורות נוספות על אצבעות של פסנתרן