בספרו הקודם, דמי מפתח, חשבתי שיהלי סובול הוא הבטחה. את הספר הנוכחי מיהרתי לרכוש, מיהרתי לקרוא והוא לא שכנע אותי. כמו בקודם, גם כאן הכתיבה קולחת, העברית שופעת, התאורים במקום, אבל התפרים גסים והחיבה של סובול להכניס מיני תעלומות בלשיות לספריו לא צלחה הפעם.
הספר עוסק בישראל שלאחר התקפה ערבית רבת-עצמה. בניינים רבים נפגעו בת אביב, מצב חרום הוכרז, תקנות חרום נוסחו והחיים העליזים והחופשיים נעלמו ואינם. יואב, אחד מגיבורי הספר, פסנתרן צעיר מחונן ובעל שם, כבר אינו מופיע כמעט ולצאת מהארץ למסעי הופעה הוא אינו יכול בשל תקנות החרום. רעייתו, חגית, עורכת וידאו באחת מרשתות הטלוויזיה, נותרה המפרנסת היחידה.
לספר שני קווי עלילה. יואב פוגש זוג מבוגרים באחד מהופעותיו. עוזי סגל, אחד המבוגרים, עוקץ אותו על אי ניגון חלק שני מיצירה. יואב נבוך מכך שאחד המאזינים שם לב לחסר זה, אבל סגל מרגיעו ומזמינו להופעה פרטית בביתו, מה שמתגלה כביתו של טייקון. לאחר הופעה בביתו זורמות הצעות להופיע גם בבתיהם של שאר האורחים של עוזי סגל, כולם עשירים ומפורסמים.
חגית, לעומת זאת, מתבקשת להחביא דיסק או קי שנפל לידיו של דניאל בן דור, כתב הביטחון ברשת בה היא עובדת. בדיסק און קי מידע על בנו ההולל של גיבור ישראל, הרמטכ"ל שמאי, המנהיג הנוכחי של ישראל ומי שהציל את המדינה מתבוסה.
כאן מתחיל מרדף של המשטרה אחר חומר אפשרי שחמק החוצה על בנו של המנהיג. התעלומה כבר אינה תעלומה והתפרים הגסים של סיום העלילה מראים שיהלי סובול דווקא היה יכול לתפור עלילה תל אביבית משובחת מחומרים יומיומיים רגילים ולא להסתבך בעלילה בלשית, בה הוא לא שולט.
למרות שהספר נקרא בקלילות, אני לא יכול להמליץ עליו, אלא למי שאהב את דמי מפתח וסקרן גם לגבי הנוכחי.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
