ביקורת ספרותית על המסע הבלתי סביר (בעליל) של הרולד פריי מאת רייצ'ל ג'ויס
ספר מעולה

---

לעתים חברה שלי ממליצה לי על ספר שאהבה במיוחד. והיא מבקשת שנדון עליו מעט. כי אז אני מרגישה סוג של אחריות כלפי הקריאה. אני קוראת לעומק. מחפשת את הדברים שאולי דיברו אליה, שרגשו, או מצאו חן בעיני, אשר גרמו לה להלל ספר זה או אחר.
ברור שהדבר קרה עם ספר לו היא הקראה "ספר השנה".
קראתי את הספר. רשמתי נקודות שעלו בראשי כשקראתיו וכדיברנו, מפאת דברים רבים וקוצר זמן, אמרתי רק שאהבתי מאד את הספר וזה.
למחרת ביושבי במשרד הסתכלתי ברשימה הגדולה שרשמתי בפני...מה אעשה עם זה חשבתי?
החלטתי להעביר את הנקודות הללו לכאן. אין זו בקורת, אלא יותר העלאת נושאים, מחשבות שעלו בעקבות הספר:
- עטיפה יפה ומיוחדת.
- ספר המסופר בפשטות, תמימות והומור.
- תחילה חחשתי שמדובר בספר מסע (ז'אנר שלא מתה עליו).
הוא הולך לפה אחר-כך לשם. פוגש את מי שפוגש וממשיך, בלא להותיר עקבות. אז לא. המסע שכאן שונה. זהו מסע לעומק הנפש.
- לעתים חשתי דגדוג בכפות רגלי - רציתי לקום ולהתחיל ללכת...פשוט ללכת כדחף.
- גם הרצון של להתרחק מהכל היה לי מובן לגמרי.
- הספר הזכיר לי בקטעים מסויימים את דמותו של "זקן בן מאה שיצא מהחלון" ואת פוסט גאמפ.
- לעתים אכן צריך להתרחק על מנת שתוכל לבחון דברים.
- האדם מחפש משמעות וצריך מטרה אליה יכול לשאוף.
- יש אצל הסופרת הבנה והכרה לנפש האדם ולדינמיקה קבוצתית,
שמתפתחת בקבוצה: חזון/מטרה משותפות, התקבצות כקבוצה ותהליך ההתפוררות.
- שוב הזכרתי לעצמי שאכן כל אחד נושא אתו ספור חייו ואנו רואים רק את המעטפת החיצונית, ללא מושג לגבי תוכנה של המעטפת.
- האדם זקוק לאוזן קשבת. לעתים קל יותר להיפתח בפני זר גמור מאשר אדם קרוב.
- ביקורת על עידן החדש: כולם מחפשים את אור הזרקורים,
להיות סלב (כל אלו שהצטרפו להליכה של הרולד).
- וכמו שאבן קטנה הנזכרת לשלולית עושה מעגלים כך גם מעשה טוב, המתחיל במשהו קטן ומעורר אצל האחרים חשק להצטרף,
להשתייך למשהו גדול וטוב יותר.
- דמויות שקל לחבבן: הרולד, מורין, רקס השכן, המקסים.
- ומשפט אחד שאהבתי: "מה שנדרש לעתים לעולם זה פחות הגיון ויותר אמונה!"
לבסוף חשבתי, שבאם ספר יכול לעורר כל כך הרבה מחשבות,
אז הוא בהחלט ראוי להקרא: "ספר השנה".

» ביקורות נוספות של סבטלנה כהן
» ביקורות נוספות על המסע הבלתי סביר (בעליל) של הרולד פריי