ביקורת ספרותית על הזמן שאבד לי מאת פאביו וולו
ספר טוב

---

את הספר הזה מצאתי על מדף הספרים החדשים בספריה. מאז שנרשמתי לפני כשנה אני קונה פחות ספרים ומנסה לתרום את חלקי למניעת צמצום יערות העד... נשמע בנאלי אבל חשוב. הוא נמצא ברשימת רבי המכר באטליה ומסתבר שפאביו הוא טאלנט לא קטן הוא שחקן, שדרן, מגיש טלוויזיה, תסריטאי וסופר שכמה ספרים מאחוריו וזה הראשון שלו שמתורגם לעברית.

סיפורו של לורנצו בן ה-37 הדמות הראשית הוא סיפורם של גברים רבים שלא התמסדו והקימו משפחה. יש לו עבודה מכובדת וחברים אבל הוא מרגיש בודד משום שיחסיו עם חברתו עלו על שרטון. קשריו עם הוריו ובמיוחד עם אביו רחוקים מלהיות מושלמים בלשון המעטה עד שמחלה מאיימת שמתגלה בגופו מקרבת ביניהם. בין לבין הוא מספר/נזכר בילדותו ועל נקודת האור בחייו - אהבתו לספרים שעליה הוא מתוודע באחד הפרקים היפים של הספר (9) שבהמשך יהיו חלק בלתי מבוטל בחייו.

"הדברים היחידים שעדיין הצליחו לעורר בי רגשות היו סרטים או מוזיקה, אבל בעיקר הספרים. במצב הזה גברה מאוד האהבה שלי לספרים. טרפתי אותם, בלעתי אותם, חיפשתי מפלט בין הדפים כדי להימלט מכל הבעיות שלי. התנתקתי מהעולם שפגע בי."

מצאתי את הספר מעניין ואקטואלי משום שהוא מספר על מערכות יחסים בעידן השפע שבו צריך לברור בן הטפל לעיקר, משימה לא פשוטה שרק מתעצמת עם השנים. בחיים יש זמנים טובים יותר וטובים פחות ולא תמיד נשיג את מה שאנו רוצים אבל נשאר עם ניסיון שיעזור לנו להתמודד יותר טוב עם החיים. ונכון, את הזמן אי אפשר להחזיר, אבל אפשר להתנחם בחוויות שעברנו.

» ביקורות נוספות של חובב ספרות
» ביקורות נוספות על הזמן שאבד לי