ביקורת ספרותית על הזמן שאבד לי מאת פאביו וולו
ספר מעולה

---

כולנו מודעים לחשיבות הקשר בין האדם מהרגע שנולד, לבין הוריו, וכיצד קשר זה ישפיע על חייו כבוגר. ללורנצו, גיבור הספר, אכן היתה נקודת פתיחה לא אידאלית: הוא בן למשפחה קשת יום שעזב את ביה"ס בגיל חמש עשרה כדי לעזור להוריו להתפרנס. הקשר עם אמו היה חם ואוהב, אולם מצד אביו זכה בקושי ליחס. באיזשהו שלב, לורנצו עוזב את בית הוריו ועובר לעיר הגדולה, בהבנה שרק שם יוכל להתפרנס טוב יותר ובכך לעזור למשפחתו. אביו רואה זאת כבגידה בו, ומפסיק לדבר עמו.
הספר מתאר שתי מערכות יחסים בחייו של לורנצו: האחת עם אביו והשנייה עם חברתו שעזבה אותו. תיאור הקשר עם אביו יפהפה, נוגע ללב ומעורר מחשבה. תיאור מערכת היחסים השנייה לעומת זאת, פשטני יותר ומאכזב מעט.
בשורה התחתונה, למרות שאינו מושלם, אני ממליצה בחום על הספר, בשל התיאור הכל כך רגיש של הקשר בין הבן לאביו.

» ביקורות נוספות של עלמה
» ביקורות נוספות על הזמן שאבד לי