ביקורת ספרותית על ארוחת בוקר ישראלית מאת ניצן ויסמן
ספר טוב

---

אם תשאלו אותי מה ישראלי בעיניי אוכל למנות רשימה ארוכה של דברים, אבל הדבר הראשון שעלה לי לראש שראיתי את הכריכה של הספר הזה הוא ארוחת בוקר, ואיפה? אומר שהסמל המסחרי של אותה רשת הא כוס קפה (ולו כדי לא לפרסם את שמה). אתה מזמינים ואחרי כמה דקות קוראים לכם ואתם לוקחים את המגש ואוכלים להנאתכם מבלי שאיזה מלצר יסתובב סביבכם וישאל אם לא חסר לכם כלום ואם הכול בסדר במטרה לזכות בטיפ המיוחל, דבר שממנו מי לא רוצה להימנע. את ספרו של ויסמן אני מוסיף בשקט לאותה רשימה.

ויסמן שזהו ספר הפרוזה השני שלו בסה"כ מביא חמישה סיפורים לא פשוטים על גברים ישראלים שעוברים משבר על רקע אישי או מקצועי ומחפשים פתרונות לצאת מהם. לדמויות המשנה יש תפקיד והם לא משמשות רק כניצבים כמו בסיפור הראשון כאשר הסב עוזר לחולל את השינוי המתבקש. מתוך החמישה בחרתי להתייחס דווקא לראשון. כן, זה עם הסב ששבה אותי למרות שגם האחרים לא פחות טובים, אבל את זה אני ישאיר לכם לגלות לבד.

שמו של הסיפור "מֶענְטְשׁ" (תבינו בהמשך למה?) מספר על בחור צעיר שערק מהצבא בגלל התעללויות מצד מפקדו ומגיע לאחר שהות בנואיבה אל סבו האלמן. מן הסתם היה ראוי שאזדהה אם אותו בחור שערק אבל זה קרה לי דווקא עם סבו מכיוון שזה סבא שעומד על דעותיו, שנותן לך להרגיש בבית גם אם עשית מעשה שלא יעשה, ממטיר עליך חיבה ואהבה, מכבס את בגדיך ומכין לך ארוחת הבוקר כל כך טעימה שבא לך לנשק ולחבק אותו ובכלל לא מפסיק לומר לך שהכי חשוב הוא להישאר בן אדם ואם תרצו קבלתם גם רמז לסופו...

לא כל יום אני נתקל בספר שכתוב היטב, עמוק, מהנה וגורם לך לחשוב מה היה קורה בחייך אילו... בן הטובים שקראתי השנה.

» ביקורות נוספות של חובב ספרות
» ביקורות נוספות על ארוחת בוקר ישראלית