מתכוון לקרוא, אהבתי בזמן האחרון, מתוכננים, רשימת הקריאה העתידית שלי, אני אקרא מתישהו, לקריאה, ק - 2011, נחים בסבלנות על המדף, הספרייה העברית בברלין, ספרים שצריך לקרוא, מאד רוצה לקרוא, ספרים שמעוררים את סקרנותי, ספרים שאני מתכוונת לקרוא, רשימה, בתקווה, ספרים לקרוא, ספרים שאני מתכנן לקרוא, לקרוא, RTBCPT3, סימנתי בגלל סימניה, מתכנן לקרוא ב5 שנים הקרובות, ממתינים, על גורלות החיים (בגרמניה ובכלל), שווים ונדירים, מעןלים, ספרים שקוראים, פרוזה - ארבעה ספרים ב100 שקלים, קְרִיאַת יַם סוּף, בְּלֵב צִיָּה , רשימה, לקריאה עתידית, כתבתי עליהם בבלוג הקודם, בעמל רב יושגו, ספרות מתורגמת, עם עובד, קראתי 5 כוכבים, ק ר א ת י, תומחר , מתכוון לקרוא, ספרים שרוצה לקרוא, הספרייה של ש. , ספרים שאני רוצה לקנות, רשימה, רוצה לקרוא, כתבתי עליהם ביקורת., רוצה לקרוא, ספרים מעניינים , TL, קלאסי, חושב בספרדית (או בגרמנית, פרסית, איטלקית, אלבנית...) לא באנגלית, ספרים מיוחדים להשגה, 2022 פואנטה℗, 2022, ספריעד- ספרות וסופרים קלסיים, ה.ס. 2425 2210- 5697, חיי מדף, 2024, הרשימה האפורה, מחפש, לא דחוף, מה הלאה?, סיפורים קצרים, צריך לקרוא, רוצה לקרוא, להשיג ולקרוא, בא לי לקרוא ואין ברשותי, מדף קדמי, נובלות וסיפורים קצרים מומלצים, רשימה, הרשימה של אלון , So Many Books, So Little Time, רוצה לקרוא אבל אין בספריה, ספרות -תרגום, ✔ נרכש בסימניה, רשימת קניות , רשימה, להשיג ולקרוא, צריך להשיג מפה ומשם..., יום יבוא2, לקנות, רוצה ליקרוא , לבדיקה, לקרוא, צידה לשבילי חיי, ראויים לציון, נטע, רוצה לקרוא... ספרות עולמית, לכשאתפנה אפנה, סיפורים קצרים, 2017 פואנטה℗, ספרות מתורגמת , = ספרים שעניינו אותי ואין לי אותם =, קצרים - סיפורים קצרים, טורים, אנתולוגיות וסיפורי עמים למכירה, פרוזה ספרות תרגום, פרוזה, מוצלח, משובח, הֵיאָח!, ספרים שצריך לקרוא, 2021, הדרך ארוכה ומפותלת ...עובר גשר ועוד גשר, הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים, מצב רוחו של הלב, על המדף וממתין, ספרי קריאה, רשימה, ק - 2014, [עוד] ספרים למכירה, שומרת אמונים לרומן בהמשכים, נו, זה...איך קוראים לזה?.., קראתי 4 כוכבים, לא שווים ביקורת, המדף שלי, רוצה לקרוא, 2017, ק - 2016, חתולים -בשם ,בכריכה או בעלילה : כאלו שקראתי או שמתכננת, -, סורגים גדרות וקירות, עוד ...

1.

עוזר לכל עת - ספריה לעם #330 מאת רוברט ואלזר חדשים אחדים בחייו של צעיר מובטל שבא לעבוד אצל מהנדס עצמאי בוילה היפה שלו בעיירה ליד אגם ציריך. המהנדס, שניחן בדמיון פורה ובאהבת - חיים, אך חסר חוש מסחרי, שוקד על המצאתם ופיתוחם של מתקנים שונים ומשונים שיעילותם מפוקפקת מאוד, וכמובן אינו רואה ברכה בעמלו. הצעיר, ספק מזכיר ספק משרת, מקבל עליו בהכנעה כל מיני תפקידים ושליחויות, ובתוך כך צופה בהתדרדרותה המכאיבה של משפחת מעבידו ומנסה להפיק מכך לקחים לגבי עצמו. תרגום עברי ראשון ליצירה של הסופר השוייצי הנחשב כאחד המחדשים המעניינים בפרוזה המודרנית....

2.

איש שלא הבחין בשום דבר מאת רוברט ואלזר הסופר השווייצרי רוברט ואלזר (1878-1956) נחשב היום לאחד הסופרים החשובים והמעניינים ביותר בספרות המאה ה-20. עוד בחייו זכה להערצתם של סופרים ואנשי רוח כגון פרנץ קפקא, מקס ברוד, רוברט מוזיל, ולטר בנימין והרמן הסה, אולם כתיבתו הייחודית לא זכתה להגיע לקהל רחב, ויצירותיו נדחו פעמים רבות.  קובץ זה כולל מבחר סיפורים קצרים מתוך שלושים שנות יצירתו של ואלזר, ומאפשר לטעום מדרכו האמנותית המרתקת והחד פעמית.  סיפוריו הקצרים של ואלזר - מאופיינים בהומור מיוחד במינו המוביל לעתים קרובות למצבים של אבסורד ולתהיות קיומיות. בתמימות ילדית ובחדות אבחנה, מבסס ואלזר תחושה של שבריריות אנושית נוגעת ללב, של חיפוש דרך מתמיד ושל בחירה בלתי נמנעת באפשרות ללכת לאיבוד.   בשיתוף המפעל לתרגום ספרות מופת ומכון גיתה תרגם מגרמנית רן הכהן, חתן פרס טשרניחובסקי לתרגום 2010 עורכים: נגה אלבלך, רנה קלינוב, אברם קנטור...

3.

יאקוב פון גונטן - ספריה לעם #354 מאת רוברט ואלזר יאקוב, חניך במוסד לנערים המכשיר את תלמידיו להיות משרתים, מעלה על הכתב את חוויותיו ומחשבותיו. מקום משונה הוא המוסד הזה: מוריו נעלמו מסיבות לא - ברורות, ואולי הם שקועים בתרדמה, וחניכיו לומדים מעט מאוד - לשרת ולציית ולא לסור ימין ושמאל מתקנות המוסד. מן הרשימות, הכתובות לכאורה בתמימות, מצטייר עולם סגור ומורכב מאוד, ספק דמיוני ספק ממשי, ספק גרוטסקי ומבדח, ספק מבהיל ומדכדך - עולמו הטיפוסי, המטורף והאמיתי כל - כך, של רוברט ואלזר, הסופר השווייצי, שיצירתו תופסת מקום יחיד ומיוחד בספרות המאה העשרים....

4.

אפר, מחט, עיפרון וגפרור - מבחר יצירות פרוזה מאת רוברט ואלזר הוא ראה ציפור מנתרת אליו, קטנה-קטנה, ולכד אותה בכף ידו, הוא רצה להסתכל בה מקרוב. כששב והניח אותה, היא פרשה את כנפיה הקטנות, פערה את מקורה הקטן, פרפרה ושבקה חיים. הרוצח עמד לו נבוך ואז פנה והלך משם בחיוך כנער גמלוני שלא הצליח לגעת בָּעדין בְּעדינות." בשורות האלה, החותמות את הסיפור המאוחר "רודיה", חבוי דיוקן עצמי קטן של הסופר השווייצי רוברט ואלזר ושל כתיבתו. אדם מבוגר כתב אותן, ובכל זאת עדיין היה כנער גמלוני שכל ימיו משתוקק לגעת בדברים העדינים בעדינות, נוגע, מרפה ושוב נוגע, וחושש שמא יהרוג אותם, ואולי כבר הרג – והוא נבוך ומחייך. כזה כנראה היה האיש הבודד ואלזר, שיצירותיו לא זיכוהו בהצלחה המיוחלת אלא שנים רבות אחרי מותו, והוא הלך ודעך באלמוניות הספרותית שנכפתה עליו. וכזו היא כתיבתו: רגע רושמת בעיפרון דק (כי ואלזר אהב לכתוב בעיפרון) את הזעיר ואת השולי ואת הלא כלום, ורגע מועכת אותו בקשקוש של אותו עיפרון עצמו שכמו כהה בינתיים ואולי אף נשבר מעוצם הלחיצה של האוחז בו. הקובץ מציע שיטוט בשלושת העשורים של הסיפורים והרישומים שנכתבו ככה, מ-1901 עד 1932-1931. זה שיטוט אקראי על פי טעמי האישי, ולא התוודעות שיטתית, שממילא זרה לסופר וליצירתו. כי ואלזר היה רוב ימיו משוטט מובהק – על פני נופים, אנשים וחפצים, בחדרו וברחובות ערים ובחיק הטבע, וגם במלאכת הכתיבה שרשם בה את החוויות מטיוליו והוסיף לשוטט הנה והנה בין היגיון לאבסורד, בין אירוניה ופרודיה לתמימות של ילד קטן, בין שפה מעודנת לקלישאות ריקות, בין דיבור ישר ופשוט לכתיבה מפותלת, ואף מגושמת או נמלצת – ספק שמח לצפצף על כל הגבולות וההייררכיות וספק ירא לבחור בין כלים שאין הוא בטוח בתוצאות השימוש בהם, שמא יחנקו וימיתו את הדברים הקטנים, החשובים לו כל כך. ...

5.

האחים טאנר מאת רוברט ואלזר אני ממשיך לעמוד מול דלתות החיים, דופק ודופק, אמנם לא בקוצר רוח, ורק מאזין במתח לשמוע אם בא מישהו שרוצה להסיט עבורי את הבריח [...] אני אדם שמאזין ומחכה ולא יותר מכך, אבל אני עושה זאת בצורה מושלמת, כי למדתי לחלום בזמן שאני מחכה. סימון טאנר נע ונד בין בני האדם, מנסה לתהות על קנקנם, אך אינו מוצא לו מקום בעולמם. הרומן עוקב אחרי כשנתיים בחיי סימון, שלושת אחיו ואחותו, ומתאר את מקומות העבודה, הקשרים והאהבות שהם משיגים ומאבדים. ברגישות ייחודית לו, במבט מלא חמלה והומור, משרטט רוברט ואלזר דמויות שכל כולן גוונים ודקויות וגיבור שמסרב לכל ניסיון להגדיר מה הוא. האחים טאנר (1907) הוא הרומן הראשון שכתב רוברט ואלזר, וספרו הרביעי הרואה אור בהוצאת עם עובד. "זאת קריירה רעה מאוד, אבל רק קריירה רעה נותנת אור לעולם," פרנץ קפקא, על דמותו של גיבור הרומן....

6.

אפר. מחט. עיפרון וגפרור מאת רוברט ואלזר הוא ראה ציפור מנתרת אליו, קטנה-קטנה, ולכד אותה בכף ידו, הוא רצה להסתכל בה מקרוב. כששב והניח אותה, היא פרשה את כנפיה הקטנות, פערה את מקורה הקטן, פרפרה ושבקה חיים. הרוצח עמד לו נבוך ואז פנה והלך משם בחיוך כנער גמלוני שלא הצליח לגעת בָּעדין בְּעדינות." בשורות האלה, החותמות את הסיפור המאוחר "רודיה", חבוי דיוקן עצמי קטן של הסופר השווייצי רוברט ואלזר ושל כתיבתו. אדם מבוגר כתב אותן, ובכל זאת עדיין היה כנער גמלוני שכל ימיו משתוקק לגעת בדברים העדינים בעדינות, נוגע, מרפה ושוב נוגע, וחושש שמא יהרוג אותם, ואולי כבר הרג – והוא נבוך ומחייך.  כזה כנראה היה האיש הבודד ואלזר, שיצירותיו לא זיכוהו בהצלחה המיוחלת אלא שנים רבות אחרי מותו, והוא הלך ודעך באלמוניות הספרותית שנכפתה עליו. וכזו היא כתיבתו: רגע רושמת בעיפרון דק (כי ואלזר אהב לכתוב בעיפרון) את הזעיר ואת השולי ואת הלא כלום, ורגע מועכת אותו בקשקוש של אותו עיפרון עצמו שכמו קהה בינתיים ואולי אף נשבר מעוצם הלחיצה של האוחז בו. הקובץ מציע שיטוט בשלושת העשורים של הסיפורים והרישומים שנכתבו ככה, מ-1901 עד 1932-1931. זה שיטוט אקראי על פי טעמי האישי, ולא התוודעות שיטתית, שממילא זרה לסופר וליצירתו. כי ואלזר היה רוב ימיו משוטט מובהק – על פני נופים, אנשים וחפצים, בחדרו וברחובות ערים ובחיק הטבע, וגם במלאכת הכתיבה שרשם בה את החוויות מטיוליו והוסיף לשוטט הנה והנה בין היגיון לאבסורד, בין אירוניה ופרודיה לתמימות של ילד קטן, בין שפה מעודנת לקלישאות ריקות, בין דיבור ישר ופשוט לכתיבה מפותלת, ואף מגושמת או נמלצת – ספק שמח לצפצף על כל הגבולות וההייררכיות וספק ירא לבחור בין כלים שאין הוא בטוח בתוצאות השימוש בהם, שמא יחנקו וימיתו את הדברים הקטנים, החשובים לו כל כך.   אילנה המרמן  ...