ביקורת ספרותית על ספינות טרופות מאת אקירה יושימורה
ספר מעולה

---

הספר הזה טרד את מנוחתי ככל שהתקדמתי בקריאתו,וגם כבל אותי אליו בעבותות.יש כאן משל נפלא על גורלם של אנשים שחיים בסביבה בלתי אפשרית מבחינה כלכלית,שמאלצת אותם מצד אחד למכור עצמם לעבדות,להיות מנוצלים ומושפלים ע"י מעבידיהם,ולהתנהג כפושעים מצד שני,בשוד הספינות הטרופות ורציחת נוסעיהן. לאורך כל הספר,איש לא מהרהר או מפקפק בצידקת אורח החיים הזה,איש לא חושב שאפשר אחרת. וההסבר שהם מקבלים-'אבות אבותינו החליטו על כך,אנחנו מוכרחים לציית לחוקי הכפר'.אפילו ביקור בכפר השכן,המלא כל טוב וחיים מודרניים לא משך אותם,וכשחזרו לכפר הרגישו כי אין להם מקום אחר בעולם חוץ מכפרם שלהם. הסבר נוסף לקיום בכפר הנידח-רוחות המתים מן הכפר הולכות אל מקום רחוק מעבר לים,ושבות להיוולד בכפר.אם ישונו החוקים בכפר,יהיו מבולבלות.הסוף הנורא של חלק גדול מתושבי הכפר,אין זה רוע או אכזריות,אלא דבקות בדרך שאנשי הכפר מאמינים שהיא היחידה שהם אמורים ללכת בה. יש בהם הרבה חמלה והתחשבות גם בזרים,יש בהם הרבה תום,נאמנות ולמזלם מנהל אותם ראש כפר חכם והגון. מין קומונה אידאלית של חלוקת נכסים ומשאבים,שבזכותה הם בכלל שורדים.הספר מתאר בצורה מוחשית ומהפנטת את תחלופת עונות השנה והשפעתן על אורח החיים של תושבי הכפר הקטן. הילד גיבור הספר מתבגר משנה לשנה,עונות השנה מתחלפות במחזוריות והוא צומח מאחת לשניה בצורה מרתקת. ספר גדול !

» ביקורות נוספות של ערה
» ביקורות נוספות על ספינות טרופות