ביקורת ספרותית על הארי פוטר ואבן החכמים - הארי פוטר #1 מאת ג'יי. קיי. רולינג
ספר מעולה

---

אני קוראת מלא ספרים, אבל אני כותבת ביקורת כשיש לי מה לומר על ספר כלשהו, וכשאני חשה בצורך לשתף אנשים אחרים בדעתי על הספר, כשאני מרגישה שאני פשוט חייבת ליידע אחרים עליו. לוודא שגם הם קראו את הספר הזה, ואם לא, שיזיזו את עצמם בדחיפות לצומת ספרים או לסטימצקי, כי אני לא יכולה לשאת את המחשבה שיש אנשים שלא חוו את מה שאני חוויתי במהלך קריאת ספר מסוים.

זה אחד הספרים האלו.

כבר בכיתה ב' בערך, התגנבתי לחדר של אחותי, פתחתי את ארון הספרים, וחיפשתי בין ספרי כימיה ישנים, ספרי לימוד למינהם ורומנים שבכיתה ב' לא היה לי כל עניין בהם, את הספר 'הארי פוטר ואבן החכמים'.
אחותי דיברה הרבה אצלי בבית על הסדרה 'הארי פוטר', וההתלהבות שלה מהספר היתה כל כך רבה ומדבקת, שהסקרנות שלי גדלה וגדלה, ומילים ומושגים מהספר כמו 'הארי' 'רון', 'הרמיוני' ו'הוגווורטס צילצלו לי באוזן. עדי שיום אחד נשברתי, והלכתי לחדרה של אחותי.
חיפשתי וחיפשתי, ילדה קטנה בת 7 וחצי בערך, צמות קלועות בשערה, עומדת על כסא ומחפשת בנחישות ספר... איזה תמונה חמודה!
לבסוף,מצאתי את הספר, גנבתי מהמטבח חפיסת עוגיות 'אוררו' שהיו כה אהובות עליי, והתכרבלתי בנוחיות מתחת לשולחן חדרי. ואז, פתחתי את הספר... והתחלתי לקרוא.
וכך, כל פעם שאחותי יצאה מחוץ לבית עם החברים שלה, הייתי לוקחת את הספר וקוראת כמה פרקים ממנו, וכשהיתי שומעת את אחותי נכנסת לבית, הייתי ממהרת להחזיר, בצער רב, את הספר למדף. נכון, יכולתי פשוט לבקש ממנה את הספר, והיא כמובן היתה מביאה לי אפילו בשמחה רבה, לא רציתי לעשות את זה. אין לי מושג למה. אבל, היי, הייתי בת 7 וחצי.
רק כשאני מעלה במוחי את הזכרונות החמימים האלו, יש לי חיוך בפנים...

ועכשיו נדבר על הספר עצמו.
רולינג כתבה יצירה ספרותית (או ספר, תקראו לזה איך שאתם רוצים) מופלאת; הדמויות כתובות היטב ומרתקות, וקל להזדהות איתם או להחזיק בדעה מסוימת לגבם. השפה והכתיבה- נהדרת, לא גבוהה מדי אבל לא עממית כלל. העלילה- אוי, העלילה- מ-ו-ש-ל-מ-ת, לא פחות מזה, צריך לקרוא עם תשומת לב גדולה לפרטים, כי כל פרט קטן חשוב להבנת הרעיון. הספר אינו צפוי, כלומר, אחרי שאתה עוקב אחרי העלילה וחושב שהבנת את הרעיון, וכשאתה כבר מבסוט וחיוך שחצני מרוח על פניך, אתה מגיע לחלק בו מסבירים את כל העלילה ואת כל הסיבוכים, קורא, ואז אחרי 5 דקות מישהו מגיע ורואה אותך פעור פה, מתפלא מהעובדה שסופרת הצליחה להערים עלייך. במקרה שלי, אחותי מצאה אותי פעורת פה, מחזיקה בספר ביד אחת, וביד השנייה עוגיית 'אוררו' , שנעצרה בדרך לפה שלי. היא לא כעסה, היא פשוט הייתה מופתעת, והכל נגמר בכך ששתינו התכרבלנו במיטה עם שוקו חם קוראות את הספר השני בסדרה, שעליו אכתוב ביקורת בקרוב, כבר השבוע.
בכל אופן, לא משנה כמה הביקורת שלי תהיה ארוכה, היא לא תכיל את כל מה שאני יכולה לומר על הספר הזה. אז תקראו אותו, כי הוא מומלץ בחום.
מומלץ! מומלץ! מומלץ!

» ביקורות נוספות של Rowan Jin
» ביקורות נוספות על הארי פוטר ואבן החכמים - הארי פוטר #1