ביקורת ספרותית על מחברת המילים הקשות מאת שלומית אברמסון
ספר טוב

---

"מחברת המילים הקשות" מה השם הזה אומר לכם? אילו ציפיות הוא מעורר אצליכם?

הספר מתאר משפחה בירושלים של אחרי קום המדינה דרך עיניה של ילדה שותקת (ואוספת מילים קשות שסבה יבאר לה אותן ומבלי שתהיה חלופה הולמת היא ממשיכה בזאת גם כשהוא הולך לעולמו בפתאומיות) כמו גם דרך עיניהם המתבגרות של אמה ואביה.
הספר הזה הוא הספר השני של שלומית אברמסון והחיסרון העיקרי שלו הוא שקראתי אותו אחרי הספר השלישי שלה (המהודק, המגובש והבשל יותר לטעמי... טיימינג, טיימינג...).

בספר הזה, להבדיל מספרה השלישי, (המתאר אף הוא ברגישות רבה את ירושלים שאחרי קום המדינה) הסופרת מצליחה פחות ל"שלוט" ולכוון את קוראיה וככזאת מצאתי את עצמי מתברברת מעט, (בעיקר לקראת הסוף ועם דמות האב).
כשהסוף הגיע, מצאתי את עצמי בולעת את הרוק ותוהה לעצמי, "זהו זה? "
ועם זאת, שם באותו הרגע בדיוק הייתה ההתפכחות. שם היה ה"כאן ועכשיו" שבו סוף סוף כולם נפגשו ואולי מנקודה זו הצליחו להמשיך ביחד, כמשפחה...

ועם כל נקודות החולשה של הספר, עדיין הסופרת כותבת בחושניות רבה. היא מפליאה גם בספר זה לגבש דמויות ולהחיות את התקופה של אותם ימים בירושלים. הסופרת מעוררת באמצעות הזיכרון הלאומי שלנו הכרוך בזיכרון הפרטי של כל אחד מאיתנו (ילדות, סיפורים, תמונות ישנות, טעמים של פעם שעדיין נמצאים שם בין הנקבוביות בזיכרון הלא מודע, חוויות אישיות אוניברסאליות ללא זמן ומקום...) תמונה חיה ותלת ממדית שאני לפחות נסחפתי לתוכה בקלילות וללא שום מאמץ – רואה את המקומות, מזדהה עם הדמויות, מריחה את הריחות, הטעמים, חווה את החוויות.

אהבתי את הספר.
אהבתי גם את בחירת השם לספר.
הוא מדגים מצוין את היכולת לראות את הדברים, אותם הדברים בדיוק, (גם) בצורה אחרת...
פתאום הזוית משתנה, מתרחבת.

עכשיו אני מחכה לעוד ספר של אותה סופרת.
ועד שזה יקרה, לא אתבטל. יש לי ערמה של ספרים ליד המיטה וגם המלצה חמה על בירה ועל עלילותיו של ג'ק רייצר מבית מדרשו של לי צ'יילד ;-)
לילה טוב

» ביקורות נוספות של סופרקליפרג`ליסטיק
» ביקורות נוספות על מחברת המילים הקשות