ביקורת ספרותית על נו ואני מאת דלפין דה ויגאן
ספר מעולה

---

ספר מרתק ומרגש. מפגש או השקה בין עולמות זה של קלושרים בעל כורחם וזה של המסודר, מאורגן אפילו בורגני (חיובי).
הסיפור הוא בפריז המודרנית, נערה בת 14, לו, פוגשת את ,נו, קלושרית בת 18. במיפגשים נוצרים יחסי אמון ותלות הדדיים. נו, צריכה עוגן, השתייכות ואמון מלא.
לו נערה חכמה, מתבודדת צריכה את הקשר.
נו עוברת לגור בביתה של לו. אבל משבר אמון קורע את השרשרת.
הספר כתוב במבט של לו בת ה 14. בעלת החיים המלאים. איך היא נקראת על ידי ידידה לוקה: "פיצפונת אבל ענקית".
הספר הזה מיועד רק לקריאה אישית. כל קורא ימצא בו נימות מיוחדות. הוא כתוב במינון הנכון אינו גולש למלודרמה קיטשית.
שווה מאוד את הקריאה.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על נו ואני