![היהודי האחרון [הוצאה ראשונה] - איור העטיפה:יורם קניוק - יורם קניוק](/100x154/bookimages/covers2/20082.jpg "היהודי האחרון [הוצאה ראשונה] - איור העטיפה:יורם קניוק - יורם קניוק")
ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שבת, 25 באוגוסט, 2012
ע"י אלון דה אלפרט
ע"י אלון דה אלפרט
****
לפני שבועיים היה לי יום הולדת, ואחת המתנות שקיבלתי מאשתי הרגישה והחכמה היתה מנוי שנתי לספרייה העירונית במודיעין, לי ולבתי הגדולה מאי, שהופכת להיות תולעת ספרים אמיתית ממש כמוני, לגאוותי ולשמחתי הרבות.
אני זוכר, כילד, את הקסם הרב שהיה טמון בהליכה לספרייה, את השקט המוחלט ורצפת הלינולאום הירוקה, והחיפוש הנרגש בתוך שורות הספרים אחר זה, האחד, שירגש אותי ויבהיל אותי ויעשה בנפשי שפטים. אין לחווייה הזאת אח ורע, לא בשום ביקור בחנות ספרים, ולא בשיטוט מורגל ואדיש באינטרנט. יש פשוט כל כך הרבה ספרים לבחור מתוכם! ובעיקר, יש כאן הזדמנות שניה, אחרונה אולי, לכל הספרים שמעולם לא נחו נרגשים על הדוכן המרכזי בסטימצקי. כאן כולם שווים, רבי מכר וספרים נשכחים.
את "היהודי האחרון" מצאתי על העגלה המופלאה של ספרים שהוחזרו, אלה שממש כעת שבו מקריאה, ואפשר למצוא בה אוצרות אמיתיים.
אני קצת בוש בכך שעדיין לא קראתי את הספר החשוב הזה. קראתי כמה "קניוק"ים בעבר, והתרשמתי מאוד מאוד. הוא יודע לכתוב, והשפה שלו דלה ועשירה גם יחד, יומיומית ומדוברת אך בה בעת גם מלאה משחקי שפה "דוד אבידן"יים יפהפיים ומילים מרהיבות ונשכחות, בדיוק, אולי, כמו ספרי הספרייה שהזכרתי כאן קודם. (בהקשר הזה, כמה שמחה התמלאתי כשמאי שאלה אותי שלשום, כשקראה ב"הקוסם מערץ עוץ", מה פירושה של המילה "מגלב". עניתי לה, בגאווה לא מוסתרת אולי, שאם תשאל חמישים אנשים - אולי אחד יידע להשיב לה, ושתשמח שאבא שלה הוא האחד הזה. ועכשיו גם היא).
הספר הזה מעניין באמת, וחשוב באמת. הבנתי זאת מקריאה של מאתיים עמודים, כשרק עכשיו הכרתי בכך שלא אמשיך לקרוא אותו. לא בגלגול הזה. שאין לי סבלנות. שאני רוצה להמשיך הלאה, ושהספר הזה מעכב אותי, שצריך להתעמק בו, ולחיות אותו ולהזות אותו, כי בעיקר כך יש בו ערך, ולא כספר שאני לא צמא אליו ומשתוקק אליו כל הזמן. שהקריאה בו חשובה ומעניינת אמנם אך אני לא נהנה ממש למרות שיש בו המון ניצוצות של גאונות ושל יופי.
הפתיח של עוזי ווייל לספר הוא מבריק, ומשך אותי להיכנס ולקרוא, וגם עכשיו אני מתבייש שהחלטתי להחזיר אותו לספרייה, שם יקרא אותו וודאי מישהו אחר שימצא אותו בעגלת האוצרות. אני גאה דווקא בעובדה שבחרתי, ושניסיתי, ושאני יודע שבתקופה אחרת דווקא כן, אולי. אולי בחורף.
****
31 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של אלון דה אלפרט
» ביקורות נוספות על היהודי האחרון [הוצאה ראשונה] - איור העטיפה:יורם קניוק
» ביקורות נוספות על היהודי האחרון [הוצאה ראשונה] - איור העטיפה:יורם קניוק
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אלון דה אלפרט
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
עצוב... אבל ככה זה.
למחות נגד זה, זה כמו למחות נגד כוח המשיכה. פעם היו מחפשים במילונים ובספריות, ולפני זה גם היו מכבסים ביד ושואבים מבארות ושותים ישר מהעטין. לימינו יש את המורכבות שלהם שתיראה נאיבית לגמרי עשרים או שלושים שנה מהיום. אני לא בטוח שהשפה הולכת ומרזה. שפה זה דבר דינמי שמתכווץ ומתפשט לפי הצורך, וחלק מהיופי שלה זה לשכוח מילים כאלה ולהיזכר באחרות. מצד שלישי, משהו באינסטנטיות הזאת אכן מטריד. אבל היי, אני כבר כמעט זקן מדי בשביל גוגל.
|
|
|
יעל
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
אלון זה ממש עצוב
מה שקורה היום, עם הטכנולוגיה המוגזמת הזאת, שלפעמים נראה שהיא בעוכרינו. אתה אומר "מילונים וירטואליים"? אני חושבת שאפילו הקשת מקלדת זה מאמץ גדול מדי. רוב הילדים/בני הנוער פשוט לא יטרחו לבדוק. כשאני הייתי ילדה, אמא שלי שלחה אותי לספרייה לפתוח אנציקלופדיה בכל פעם שרציתי לדעת את הפירוש למושג מסוים. לפני עשרים שנה זה עוד נחשב בסדר (הייתי ילדה מקובלת). היום הייתי חוטפת מכות על זה בטח...
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
כן, התפלאתי שאף אחד לא דיבר על זה
אני עושה מה שאני יכול. הילדה שלי אמרה "אני חורצת לשון" בגיל ארבע. או שאולי זה הופך אותה לילדת כאפות :-). מה שכן, היום, עם כל המילונים הווירטואליים, הם לא צריכים להתחיל לחפש מילונים. גם משהו.
|
|
|
אפרתי
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
אני דווקא לא אדבר איתך על מנוי, ספריות או קניוק
אלא על מגלב. לצערי הרב הילדים של היום איבדו הרבה מילים כמו אנפילאות, שבכה וכו'. ספרים רבים זוכים לתרגומים עכשוויים כדי להאהיב את הספר על המכנה המשותף הרב ודל השפה. בקצב הזה שפתנו היפה מצטמצמת והולכת.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
לונג טיים, יעל
תודה על המילים (הרבות והמדוייקות)
|
|
|
יעל 93'
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
מתנה אמיתית, ללא כל ספק :*)
אני שמחה בשבילך שמשפחתך אוהבת ספר. זו אהבה שנעים לחלוק אותה עם אנשים אהובים. דע לך כי זה היה תענוג לא-רגיל להיות נוכחת בעיני רוחי במקום שאני פוקדת לעיתים כה קרובות; אפילו את מיקומה המדוייק של העגלה המדוברת זהיתי בנקל :*) מעניין שאף פעם לא פשפשתי בה כראוי. ככול-הנראה נמנעתי מלעשות כן פן אהיה מוקד לקילוחי זעם של חלק מהספרניות שפחות שמחות לקראתי :*) בעקבות דברייך אעז בכל-זאת לגשת לשם. לעניות דעתי, כדאי לך לבקר גם בספרייה ברעות, אפילו אם אין לך שם מנוי; יש שם שתי כונניות נכבדות (אחת בכניסה והשנייה בסמוך ליציאת החרום) המכילות ספרים שהספרייה מאפשרת למבקריה לקחת ולא להחזיר. לרוב מדובר בספרים שלא הושאלו בחמש-עשרה השנים האחרונות (פלוס-מינוס), שיש בנמצא עותק אחד נוסף עוד יותר, או שאותר בהם פגם כזה או אחר. חוץ מזה, רציתי לגעת בעוד ארבעה דברים נקודתיים: (1) תיאור חווית השיטוט בספרייה הרב-גונית והשיוויונית כה נכון. לא יכולתי להגדיר זאת טוב ממך. (2) "[...] אני רוצה להמשיך הלאה, ושהספר הזה מעכב אותי, שצריך להתעמק בו, ולחיות אותו ולהזות אותו" - חרף הסלידה הטבעית שלי מנטישת ספר שרותם את כל-כולך לתוכו, הייתה איזו אמת פנימית במשפט הזה שלא יכולתי לכחד אותה במחי-יד. בימים אלו אני קוראת ספר שחווית הקריאה בו עולה בקנה אחד (לתחושתי, כמובן) עם החוויה שלך מקניוק - "עיר קסומה" ליהושע בר-יוסף. מה שכתבת גרם לי להרהר בשנית בסוגיית המשך הקריאה בו, ואף להבין שאין בזה בהכרח טעם לפגם, אלא מחמאה גדולה לסופר וליצירתו. (3) חרף הנסיון הכושל עימו ("הנערה מנחל צין"), ייתכן שאתן לו הזדמנות נוספת בעקבות המלצתך. ($) וכרגיל - שמחתי עד-מאוד לקרוא שוב ממך; אפילו פסק-זמן ממושך לא יכול להכהות את הערכתי אלייך.
|
|
|
רונית
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
מזל טוב
גם לי קשה להתחבר לפעמים לקניוק, זאת הגדולה בספרים שיש בספריה שישנם כאלה שלא מתחברים מחזירים ויש מבחר גדול אחר.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
ברגע שהחלטתי, אין בי סנטימנטליות
כבר התחלתי משהו אחר. תודה!
|
|
|
יוהנס1
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
דבר ראשון: מזל טוב אלון
הביקורת שלך טובה ומעניינת. תודה. אין לך מה להבייש. קרה לי לא פעם ההתחלתי לקרא ספר מסוים, ובשלב מסוים הגעתי למסקנה שהוא כבד מדי עבורי או פשוט לא מתאים. יחד עם זאת, אם אני מבין נכון את מה שאתה רוצה לומר בכתיבה שלך, אני יכול לייעץ לך רק דבר אחד. את תתלבט יותר מדי. חזור לספרייה וכך שוב את הספר. אני בטוח שבפעם השנייה תצליח לסיים אותו. ההנאה שלך ממנו תהיה כפולה. בהצלחה.
|
|
|
חני
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
גם אצלי המתנות הכי
יפות לימי הולדת הם ספרים!מזל טוב
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
שיהיה מזל טוב :-)
|
|
|
שין שין
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
הכי חשוב, מזל טוב ליום הולדתך!
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
אוקיי, חידשת לי, חמדת. לא שזה עוזר לי
הנה קישור לתשובה:www.mnews.co.il/article_focus.asp?article_id=8280
|
|
|
חמדת
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
אלון זה עצוב ומעצבן .תגישו עתירה
לבית המשפט .אם דימונה "המסכנה" "הפריפרית " "שרוב תושביה בסוציו -אקונומי נמוך" -העירייה יכולה להרשות לעצמה להעמיד ספריה לתפארת ,עדכנית,אנושית אז אין סיבה שבמכבים רעות מודיעין זה לא יהיה כך . העירייה מנצלת אתכם לרעה .
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
אוקיי, חידשת לי, חמדת. לא שזה עוזר לי
הנה קישור לתשובה:www.mnews.co.il/article_focus.asp?article_id=8280
|
|
|
חמדת
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
שאלתי אם אתם משלמים על המינוי ?
ולמה הוא שנתי ? כי ברוב הספריות המנוי הוא ללא הגבלת זמן ולפי החוק ההרשמה לא מותנית בתשלום .
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
מנוי שנתי לספריה
זה פשוט זכות, למשך שנה, לשאול מהספרייה שני ספרים בכל פעם. מה לא בסדר כאן?
|
|
|
חמדת
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
אלון מה פירוש מינו שנתי?
זה לא מינוי קבוע עד שאתה מבטלו? נראה לי מדבריך שגובים מתושבי מודיעין דמי מינוי לספרייה שזה בניגוד לחוק ,או שאני טועה ?
|
|
|
י. קליש
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
הוצאת מים מהסלע, בצורה יפה !
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
מזל טוב ליומולדתך. ובכל לבי אני מקווה שקניוק יסלח לך על כך שלא סיימת את ספרו ;)
תודה על הכנות והפתיחות. צריך אומץ ספרותי מסוג מסויים להודות: כבד עליי כרגע, אולי פעם אחרת. אני איתך.
|
31 הקוראים שאהבו את הביקורת
