חייו של יואב שגיב משתנים באחת כאשר הוא מתחיל את לימודיו בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
הוא תכנן לעזוב את בית הוריו, להקדיש עצמו ללימודים ולגור במעונות, אך נקלע למגורים משותפים עם דודתו הבודדה ולעבודה במחסן אבדות שבתחנת הרכבת הקרובה לביתה.
דרך האנשים המחפשים את חפציהם האבודים נשאב יואב אל עולמות אחרים: נערה שאיבדה אהבה, זוג בשנות השלושים לחייו שאיבד זמן רב יחד, חייל שאיבד את ביטחונו העצמי, ילדה קטנה שאיבדה את המבט האופטימי על חייה.
אל מעגל פרטי זה מצטרפות אבדות השייכות למציאות הישראלית כולה: אובדן הדרך, המסורת, השמחה – אבדות למארג חיים שלם המקפל בתוכו את הכאב והצער החבויים בשיפולי היום יום המוכר.

יואב יוצא למסע אל תוך עצמו, מסע האוסף בדרכו את כאבם של המאבדים, את בדידותן של האבדות ואת שמחתם של המוצאים.

מיכאל שיינפלד

מיכאל (מיקי) שיינפלד, גדל בפתח-תקווה יחד עם אח תאום ואח ואחות הגדולים ממנו. בוגר ישיבת הסדר, תלמידו של חיים סבתו. בעל תואר ראשון במשפטים. ב-2004 זכה בפרס הראשון בתחרות הסיפור הקצר של מפעל הפיס. החוק למניעת בדידות הוא ספרו הרביעי. קדמו לו רבי־המכר אבדות, בא מלבנון — בכל מקום שהם,... המשך לקרוא

שם הספר
בא מלבנון - בכל מקום שהם - פרוזה #
מים שאין להם סוף - פרוזה #
החוק למניעת בדידות - פרוזה #
עד שנגיע הביתה - פרוזה #