ספר מיוחד ביותר.
סיימתי לקרוא אותו היום בהפסקה של המשמרת, ולצערי לא יהיה לי מה ךקרוא בהסעה.
הסיפור הכללי הוא שבחצר משפחת ווירולי ישנו עץ תפוחים שמי שאוכל ממנו רואה את הדבר הכי גדול בחייו, יכול להיות דבר טוב ויכול להיות דבר רע.
אבל לטעמי האישי זה רק סיפור הרקע הכללי. בפועל הספר מספר על 2 בנות וויורלי סידני וקלייר מה הן חושבות על עצמן היום ואיך הן היו בשמן צעירותן. מה חושבים בני העיירה כל אחד מהם על עצמם אז והיום ואיך כל זה משפיע על חייהם היום.
סיפור נפלא ומושך והיה לי קשה נורא לעזוב את הספר מהיד.
אני מאוד ממליצה על הספר. ספר שנותן לנו מחשבה מעבר, האם אנחנו שופטים אנשים כמו שראינו אותם אז... נניח בתיכון או שהתקדמנו הלאה.
אז לסיכום אני מאוד ממליצה 5 מ-5. מירה
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
