ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 30 ביולי, 2012
ע"י
ע"י
ספר מהנה לדעתי, גם אם -כפי שאמרו אחרים בביקורות קודמות- פתרון התעלומה אינו מפיל מהכיסא. ג'ון ורדון מפליא ליצור פאזל מורכב עם המון פרטים, אך נדמה עוד לפני פתרון התעלומה בסוף הספר, שאחד מרכיבי הפאזל לא בדיוק מתאים, קצת שונה (בהמשך הביקורת למטה אזכיר פריט זה- כדי שלא נקלקל :-).
אני חושב שספרו של ורדון הוא הישג מרשים בשני מובנים:
1. למרות סטריאוטיפים על הבלש, דמות הרוצח ועוד כאלה סטריאוטיפים אחרים, ורדון מתאר בצורה יפה היבטים פסיכולוגיים של הדמויות הראשיות, ומצליח לשמור איכשהו על מינון נכון בין התיאורים להתקדמות בעלילה, כך שלי אישית זה גרם לי להשמיע פחות "אופים" מספרי מתח אחרים, מעצבנים בעניין זה. 2. השפה של ורדון. יחסית לספר מתח: WOW. תיאורי הנוף מרתקים לפעמים, ודי אהבתי את הדימויים של ורדון שהיו מאוד תיאוריים ומפתיעים מדי פעם. בנוסף, אפשר להוסיף שהספר מעשיר פה ושם, נותן אינפורמציה יפה באופן לא מאולץ. את כאריבידיס וסקילה לא הכרתי, נשמות טובות השניים :-).
בכל זאת, חוץ מהפתרון, צריך לומר שהספר קצת מייגע באורכו והיה אפשר לקצר (בעיקר מ 30 העמודים האחרונים).
בנוסף, נדמה שורדון רצה להרשים עם "גראנד פינאלה" (כמו הרוצח) וזה משפיע קצת על האמינות, כל הקטע הפסיכולוגי בסוף.
*ספוילר: חלק הפאזל שמפריע הוא - כפי שהזכירה כותבת ביקורת אחרת- העובדה שורדון כמעט פשוט מתעלם מאחת השאלות המרכזיות: למה כתובת הדואר הזו ומי האיש הזה שהמשטרה לא מתאמצת כל כך לחקור בעניינו?
11 קוראים אהבו את הביקורת
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
