ביקורת ספרותית על זיכרונות אחרי מותי - סיפורו של יוסף (טומי) לפיד מאת יאיר לפיד
ספר בסדר

---

כל הורה היה רוצה שהילד שלו יבחר לכתוב עליו בכזו אהדה והזדהות כמו שיאיר לפיד כותב על אביו טומי לפיד.
טומי באמת היה חלק מהרבה אירועי מפתח במדינת ישראל, לא תמיד דמות קלה לעיכול, לעיתים יותר סאטירה של עצמו, אבל כמו רב הדמויות במרכז הזירה התקשורתית-פוליטית, יש בו עניין.
הביוגרפיה הזו מעניינת, משעשעת ולעיתים מעוררת הזדהות, אבל פעם בכמה עמודים אני נזכרת מי כתב את הספר ומה בעצם זה מספר עליו. יאיר מתכנן עכשיו לרוץ לפוליטיקה וכמו כל הורה אני בטוחה שגם אביו עיצב את תפיסת עולמו באופן משמעותי. אז מה הוא באמת השריש בו? את חרדת השואה, הערכה לאנשים בעלי יכולת, ממון ואותנטיות. הבנת המורכבות והרפש של המשחק הפוליטי שבסופו של דבר מתרכזת בצרכים הנמוכים ביותר של הבן אדם. במקרה של טומי זה היה נקניק הונגרי טוב, ומה במקרה של יאיר? ספר נחמד שצריך לקחת בערבון מוגבל..

» ביקורות נוספות של חן
» ביקורות נוספות על זיכרונות אחרי מותי - סיפורו של יוסף (טומי) לפיד