ביקורת ספרותית על זיכרונות אחרי מותי - סיפורו של יוסף (טומי) לפיד מאת יאיר לפיד
ספר מעולה

---

אני הצבעתי לטומי לפיד. נראה לי פעמיים אפילו.
היה לי מאוד מעניין לקרוא את סיפור חייו גם אם מסופר מנוקדת ראות מאוד לא אובייקטיבית ומהעיניים הכי אוהבות שיש: של הבן שלו.
לא שהיה ספק למישהו אבל יאיר לפיד חשב שאבא שלו מושלם כנראה.
ספק אם טומי לפיד עצמו היה כותב בכזו אהבה עצמית את הביוגרפיה של עצמו.

לא נורא. יאיר לפיד כותב מאוד יפה ואי אפשר להאשים אותו שהעריץ את אבא שלו. היו תקופות שגם אני.

טומי לפיד תמיד אמר שאין אלוהים. לו באמת לא היה... הוא לא ראה אף אחד ממטר!!
מצאתי את עצמי בספר צוחקת המון בקול רם, שומעת את המבטא ההונגרי שלו יורד על כולם וזורק להם את האמת הכואבת (והמצחיקה עד דמעות )בפרצוף.הוא היה ציניקן גדול ולרוב האנשים קשה להתמודד עם זה.

אבל רוב הדמעות ירדו כשהספר נגמר.הסוף כאן הוא לא הפתעה. אתה יודע מה הולך להגיע ועדיין ממאן להיפרד.
תמיד היתה לי פינה חמה ליאיר לפיד (טוב נו... לאיזו בחורה אין?) אבל עכשיו זה כבר חדר שלם...
לא קראתי יותר מידי מהספרים שלו האחרים אבל הטורים שלו בעיתון מעולים וכך גם הספר הזה. יאיר לפיד לא צריך להמציא סיפורים ולהשתדל יותר מידי - המציאות מוציאה את זה הכי טוב ממנו.הוא מוכשר. נקודה.

התרגשתי, נהנתי והשכלתי מהספר הזה - הכל באותה מידה.
מומלץ בחום!!!!

» ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא
» ביקורות נוספות על זיכרונות אחרי מותי - סיפורו של יוסף (טומי) לפיד