“אני חייב להודות, שחמש שנים אחרי, כשאני כבר משוחרר מכבלי בית הספר וממסחטת ציוני הבגרויות, המחזה היה חזק יותר בעיניי.
מחזות הם לא כוס התה שלי, ובגלל זה כנראה שלעולם לא אתחבר לאלוהי התחום (שקספיר למשל), אבל אפשר להרגיש שעבור התקופה שבה המחזה נכתב והוצג בבימות ניו-יורק, הוא היה מהפכני, והציף שאלות חשובות בנושאים מרכזיים של אותה העת - כמו השחתתו של השקר במשפחה ובחברה המודרנית (דאז), וטיבה של המלחמה.”