ביקורת ספרותית על על כפות המנעול (מהדורת 1960) - כל סיפוריו של שמואל יוסף עגנון #3 מאת ש"י עגנון
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 11 בפברואר, 2012
ע"י חמדת


כשסיימתי לקרוא את "נידונה לחיים" רציתי לקרוא ספר שיעשה לי טוב על נשמה ,שיחליק לי כמו דבש לגרון .אז חיפשתי משהו שקשור לסיפורי /ספר אהבה. במקרה קראתי בעיתון על פרסום הוצאת מהדורה מחודשת לאחד מספרי-עגנון . כיוון ולא קראתי את עגנון מעל עשור שנים אמרתי לעצמי - לא אקרא את הרומנים הגדולים שלו תרתי -משמע ,אלא אלך ב"קטן".ולכן חיפשתי קובץ סיפורים שעוסקים באהבה ובזוגיות.

קובץ הסיפורים הזה התפרסם לראשונה בגרמניה ב-1921. אני קראתי את המהדורה מ-1998 שיצאה לאחר מות המחבר עם תיקונים עדכניים .{כי ידוע הוא שעגנון היה "מתקן בלתי נלאה שמעולם לא בא על סיפוקו}.
הספר הזה מכיל עשרה סיפורים ולא מכולם התפעלתי.
אלו שריגשו אותי ו"עשו-לי את זה",היו:
"בדמי ימיה",","גבעת החול","עובדיה -בעל מום ",
"הרופא וגרושתו"; ו-"סיפור פשוט".

טוב, הלכתי לחפש סיפורי אהבה ומצאתי -"אתונות עקרות".

כי אצל עגנון אין אהבות שמחות או מאושרות ,יותר מכך אין אהבה בעולם .יש רק אוסף רגשות הנעים בין תשוקות לא ממומשות ,מיניות מודחקת,קנאות,אדישות,פרידות כואבות שלא מסתיימות אף פעם ,זוגיות שמקורם בנישואי כדאיות חברתיים וכלכליים אבל אהבה אין שם .גיבוריו מתייסרים ,,מתבזים ומבוזים בעיני עצמם ובעיני אחרים ,לא מסופקים ...,לא מסופקים... וחולי -שיגעון .

כן ,כן אצל עגנון אפשר להשתגע ולחלות מאהבה נכזבת.

אז מה מצאתי בסיפורי אהבה עגנוניים ?-יש שם הכל חוץ מאהבה ומימושה ואין רגע דל ומשעמם בהתנהלות הדמויות ובקורותיהן .נכנסתי לעולמות קסומים ,פתלתלים,מלאי אמונות תפלות,של חסידים ,ציונים ,סוציאליסטים {טפו טפו השם ירחק},גבירים בעלי ממון ושכל שיודעים להתנהל ולעשות עסקים עם הרשות והגויים כשמורא של המלכות כל הזמן על ראשם אבל הם יודעים לתחמן ,להתרפס ,לשחד,והכל מותר .עניים ובורים שאולי צדיקים הם בדרכי אמונתם ,אבל אף אחד "לא סופר" אותם בחברה היהודית .הנשים הצעירות היהודיות כולן מחכות לשידוך הנכון והמיטיב ,כל אופק עולמן נע ב-יעודן לספק את צורכי בעליהן מאכל שתייה ,ביגוד.אח"כ הן הופכות לנשים נרגנות ,כעוסות ,מציקות רעות ומכוערות תרתי משמע . עגנון מנתח בסכין חדה ,מושחזת,את גיבוריו מעולמות הנפש הפסיכולוגית, הסוציולוגיות והמגדריות . עגנון בז ,צוחק ,מלגלג ,מחניף, מעלה ,מוריד,אוהב ושונא את גיבוריו.אף דמות אינה משולמת מתחת לסכינו.

הדמות היחידה הנשית היוצאת דופן והמורדת בקובץ הזה -הנה של תרצה מהסיפור "בדמיי ימיה ". בחורה אינטלקטואלית,אוהבת ספר וידע ,שהתעקשה על בחירתה להינשא לאהוב- אמה המתה כדי לממש את האהבה ההיא שלא יצאה לפועל בגין שיקולים כלכליים .תרצה מורדת כנגד אביה ,כנגד מבטיי וצקצוקיי-החברה היהודית ,כנגד אהובה שפורש בפניה את המכשולים -פער הגילים ביניהם .אבל היא "הולכת עד הסוף ". איזו דמות נשית עם "חוט שדרה " בסיפור מגדרי נועז ומהפכני לזמן כתיבתו.

גיבוריו הגבריים ,החסידים הנכלוליים ,הציונים שציוניותם מתבטאת אך ורק בלשבת בחברותא במועדון חברתי- גברי,לקרוא עיתונים ,לעשן,לשתות טה ,לשחק שחמת ולהתווכח על דא ועל הא ובסוף היום לחזור לחייהם הבורגניים . ה-סוציאליסטים שמדברים גבוהה גבוהה ומעשיהם -רוח וצלצולים ,נתפסים בעיני הסמכות ואנשי העיירה היהודית כמי שמורדים ומסוכנים להם,ולכן יש להתרחק ולהרחיק את בנותיהן מהשידוך עימם .והסוחרים -העשירים ,מעמד הביניים ואלו שבשוליים,- כל מעיניהם בעשיית עושרם וכל האמצעים כשרים בדרך לכך, {ויפה נכון ומקסים תיאר הכותב -"אספן הספרים "פה באתר בביקורתו אודות הרומן "סיפור פשוט "-בין היתר את התנהלותו של מעמד הסוחרים היהודיים בעיירות הללו,} ,עגנון היה הראשון לתאר את חיי המעמד הזה מבחינה סוציולוגית חברתית בסיפוריו.
ומה לגבי הגברים "המודרניים "?- בסיפור "הרופא וגרושתו", השכלתו ומודרניותו של הרופא לא היוו מזור ופתרון לקנאתו החולנית לאשתו .

מה שאמרתי - בעיירה היהודית של עגנון -לא משעמם ,אבל אהבות לא תמצאו שם. שם הקובץ "על כפות המנעול" מכוון לכך שכל גיבור ו/או גיבורה שבאים לממש את אהבתם ,נופלים שדודים מול מנעול הדלתות של האחת ,האחד שלא משיבים לאהבתם .

העובדה המרתיעה חובבי ספר - מלקרוא את עגנון היא אחת מהשתיים : הזיכרון הרע והמר מלימודי התיכון ,והשניה -השפה הקשה לכאורה . אני חושבת כי לקרוא את עגנון וליהנות ממנו צריך קצת "קילומטרז' "בקריאה ,וקצת אם לא יותר ,פרספקטיבה גילאית . נכון ,השפה שלו מורכבת ,אסוציאטיבית,חורגת מעמוד השדרה של העלילה וחוזרת אליה פעמיים רבות .ויותר מכך היא יונקת מושגים ומילים מעולמות אחרים שרובינו ביומיום לא גדלנו עליהם ,לא משתמשים בהם כשפת דיבור,לא קוראים בספרים העכשוויים -{הפייסבוקית ?!}.
עגנון שואב את מקורותיו מספרות הקודש היהודית :
המקרא,המדרש,התלמוד,הזוהר,הקבלה וספרי החסידים ,יחד עם השפעות ספרותיות קלסיות כלל עולמיות .נודה -זה לא בדיוק "כוס התה" שלנו .

אני שהנני רחוקה מהעולמות הללו התאהבתי,התענגתי וצחקתי על כל מילה ,משפט ותיאור.זה אינו סותר את העובדה שלעתים קראתי קטעים פעמיים כדי להבין לחוש ולרדת לעומק הכתוב .אבל זה לא פגם בהנאתי,ההפך .

הספר שקראתי ללא ביאורים .כיוון וידעתי שלקרוא את עגנון מצריך קריאה מודעת "ארכאולוגית" של רבדים ופרשנויות , אמרתי שאיעזר בספרות מחקרית עגנונית .שני הספרים :
"אהבות לא מאושרות"- ניצה בן דב,- "שתיקת השמים - עמוס עוז קורא עגנון"- עמוס עוז. והנה מסתבר כמספר הרבדים מספר הדעות .ע. -עוז מתאר את ברטה מ"סיפור פשוט " כדמות נשית פריג'דרית ,ובן-דב -סותרת והופכת את התמה . אז סגרתי את הספרים הללו ,כי הבנתי שכל אחד והעגנון שלו. והפרשנות שלי לגיטימית בדיוק כמו של החוקרים הנכבדים .

עגנון ריתק אותי, הצחיק אותי, השכיל אותי ,גרם לי הנאה וחווית- קריאה נדירה ,נפלתי שדודה .

"לא כל אמנון זוכה לתמר ,ולאו כל שלמה מוצא את שולמית ".
{מתוך -תמול שלשום עמ 255}
ומתוך הספר "מכתם לעגנון"- אסופת פתגמים מתוך כתביו ,ליקט- אורי סלע .1993.





27 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חמדת (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
אברהם,השארת אותי חסרת נשימה ומילים לתגובתך .לרגע חששתי שתכתוב איזה "אבל" רציני וחכם,אבל לשמחתי -לא ,ובכלל יש לי הזכות להכיר אדם ונפש כמוך.תודה
אברהם (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
"כל אחד והעגנון שלו" ביקורת על ביקורת.
"כל אחד והעגנון שלו"
את הביקורת שלך ל"על כפות המנעול", קראתי לפני כשלושה שבועות.
בתחילה חשבתי לכתוב משהו כמו "ביקורת יפה מאוד" - שזה נכון לכשעצמו - ובזה לצאת ידי חובה.
אבל עגנון זה עגנון ולא מקילים ראש בביקורת.
שאלתי מספרית גדרה את הספר (את כל ספרי עגנון קראתי לפני 23 שנים), וקראתי בנחת והתענגתי על כל הברה והברה. תג ותג. ממש חג.
והיום נכנסתי ל"סמנייה" וקראתי שוב את הביקורת שלך, ודעתי – על הביקורת שלך – לא זו בלבד שלא נשתנתה, אלא נתחזקה ביתר שאת.
העתקתי שני משפטים מהביקורת שלך. משפטים המשלימים בעצם את כל הביקורת.
"......אני שהנני רחוקה מהעולמות הללו התאהבתי,התענגתי וצחקתי על כל מ.לה ,משפט ותיאור..."
"..... ,כי הבנתי שכל אחד והעגנון שלו. והפרשנות שלי לגיטימית בדיוק כמו של החוקרים הנכבדים".
ובכן, גברתי המבקרת, אומר זאת כך : אני שהייתי קרוב ל"לעולמות הללו" גם כן התענגתי וצחקתי...וכו'.
ועכשיו אפשר לקרוא את הציטוט השני שלך. וממנו אפשר ללמוד שקשה היום לבוא ולקבוע במסמרות שיש "עגנוניסטים" , משום ש"כל אחד והעגנון שלו". וגם בין המומחים (עם מירכאות ובלעדיהן) נקבל פרשנויות שונות, משון שכל אחד והעגנון שלו. ואעפ"י כן ולמרות הכול "עגנון 'קורע' את השוק" כמאמר גששינו. גם לי יש את "העגנון שלי" שאינו שונה במהותו מ"שלך", למעט דקויות (ניואנסים), אחדות.
לעניות דעתי האישית, אני חושב שעשית עבודה מצוינת, אם לא למעלה מזה.
תודה רבה לך על כך שעוררת בי את החשק לקרוא מחדש את עגנון.
.


חמדת (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
יעלי - חן חן ...יודעת על בית עגנון והאירועים שם.
יעלי (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
תגובה לעגנון מסכימה לחלוטין, זו יצירת מופת, כמעט כמו כל דבר שכתב עגנון,גם אני מאוד מאוד אוהבת את עגנון.
ממליצה בחום רב להשתתף באירועים שיש בבית עגנון בירושלים ובכלל ויש המון...
עולם (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
חמדת - אני שמח שנהנית. על טעם וריח...
חמדת (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
בניגוד למה שכתבת -אני נהנית מאוד ,כי הייתי מודעת לכך שהספר בנוי מהרבה מעשיות וסיפורי חסידים ,ואני יודעת לעשות את ההבחנה בין העלילה לבין הסטיות שלה .דווקא המעשיות גורמות לי לפרצי צחוק .
עולם (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
"הכנסת כלה" הרחיק אותי מעגנון במשך שנים רבות עד שקראתי את "שירה" ואהבתי. "הכנסת כלה" לטעמי הוא ספר קשה מאד לקריאה, ללא עלילה מגובשת, אשר יש בו עודף פלפולים והכברת מילים, עדי כדי כך שעולה החשד ששולם לעגנון שכר סופרים לפי מספר המילים שכתב.
חמדת (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
לאספן -תודה על תשומת ליבך והמלצותייך, הם נכנסו לרשימה הממתינה .
אספן ספרים (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
ראיתי שהתחלת לקרוא את "הכנסת כלה" את בשוונג של לקרוא את עגנון? אם כן, אני ממליץ לך גם על הקובץ "סמוך ונראה" יש שם כמה סיפורים מושכים את העין, כמו "האדונית והרוכל" המפורסם ו"שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו" שישעיהו ליבוביץ' אמר עליו שיש לו עומק של דוסטויבסקי(!)
חמדת (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
ל-בלו -בלו ול-עולם-נפלא-נורא תודה על תגובותיכם/ן המרגשות .
חמדת (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
לאספן ספרים -מודה לך , ובאשר לגיל הקריאה ליהנות מעגנון ,התכוונתי לכלל,ולא ליוצאי -דופן שכמותך.
חמדת (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
לנעמה - זכרונך טוב מאוד .ותודה על דברייך החמים ..
נעמה 38 (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת מדהימה נזכרתי בזכותך בנעורי כשהתאהבתי גם אני בעקביה גיבור בדמי ימינו. " בדמי ימיה מתה אמי, בת אחת ושלושים היתה במותה" חקוק לי בנשמה! אם זכרוני אינו מטעה..
אספן ספרים (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת מעולה! הזדהתי מאוד עם כל מה שאמרת, אבל אני לא חושב שבאמת צריך להיות בעל ותק מבחינה גילאית כדי ליהנות מהשפה, עובדה, אני נהנתי מאוד (:
עולם (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת יפה ומושקעת.
בלו-בלו (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת מצויינת! הסיפורים האהובים עלי הם "סיפור פשוט" ו"בדמי ימיה".
אני אוהבת את עגנון מאז התכון - בזכות מורה מעולה לספרות...
חמדת (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
לציפי - מודה לך על דברי הביקורת
ציפי (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
בקורת מקסימה ומעניינת
חמדת (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
לשין שין -חן חן על מילותייך
חמדת (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
נוריקוסאן-תודה על המחמאה אכן שווה לחזור לעגנון .
נוריקוסאן (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
עוררת בי חשק לבקר את עגנון שוב. תודה!
שין שין (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
בקורת נפלאה ומעשירה.
חמדת (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
חלבי- תודה .גרמת לי להסמיק.
חלבי (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
אני תמיד אוהב לקרוא את הבקורות שלך





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ