ביקורת ספרותית על במערב אין כל חדש - כריכה קשה מאת אֵריך מריה רֵמַרְק
ספר מעולה

---

האם העליב הר בגרמניה איזה עמק בצרפת ששתי הארצות נלחמות ביניהן? פאול הוא חייל קטן במלחמה גדולה שאינו שואל עצמו מה הוא עושה בה, אך השאלה עולה מעצמה. הספר לא התכוון להיות אנטי מלחמתי אלא ספר חוויותיו של חייל. לא פשוט להיות חייל פשוט.
מלחמת העולם הראשונה הייתה המייאשת שבין המלחמות. הטנק טרם הומצא וקווי ההגנה התבססו על ביצורים חזקים ומתוחכמים. התוצאה, יתרון להגנות וחוסר יכולת לתקוף. במהרה קפאו הצבאות בקווי חזית נצחיים ונלחמו לשוא זה בזה.
פאול מעמיד בסימן שאלה את כל חינוכו. מתאר נאום פתטי של מורהו בזכות הגיוס לצבא ועומד בוהה, באחת החופשות, מול הספרים בארון, לא מסוגל להפיק מהם כל תועלת. הידע היחיד שחייל צריך הוא לדעת לזהות פגז מתקרב לפי השריקה, לדעת לקפוץ לחפירה בזמן ולדעת להסתדר.
בשביל זה יש את קאטשינסקי, חייל ותיק שיודע להסתדר ומעולם לא נשארים, הוא וחבריו,רעבים.
לא פחות טראומטית מהמלחמה היא הטירונות. סמל המחלקה הוא דוור שלא ידע אלא לחלק מכתבים כשלא היה שיכור, אך במחנה הטירונות הופך לשליט המתעלל בחייליו. החיילים לא נשארים חייבים ומתברר שה'שמיכה' אינו המצאה צה"לית. נקמה נוספת בסמל המטופש באה כשזה מופיע בשדה הקרב וחייליו לשעבר מלמדים אותו לתפקד.
באחת הקרבות נתקע פאול במחפורת יחד עם חייל אויב, שאותו נאלץ להרוג. בכיסו של האויב מוצא תמונות מהבית ומגלה שגם האויב הוא אנושי.
אחד החיילים מאבד את רגלו ונמצא בבית חולים.האנטיביוטיקה טרם הומצאה והחייל גוסס מזהומים שבעקבות הקטיעה. החייל יודע שהוא עומד למות ומקונן על חייו. מתחת למיטת קטוע הרגל יש זוג נעליים מעולים, שאחד מחבריו חושק בם, וממתין למותו כדי לרשתם, לפני ההחובשים יקחו אותם לעצמם.
החיילים עומדים בתור לאוכל והטבח מסרב לחלק אותו עד שתגיע כל הפלוגה. החיילים מסבירים לו שאין יותר חיילים בפלוגה. הטבח מחלק, איפוא, מנות כפולות לנותרים. בהמשך המלחמה יש מסדר גדול וכשקוראים לפלוגה, צועדים שלושה חיילים בימין-שמאל. רק הם שרדו.
אך גם פאול נפצע ועובר גם את חווית בית החולים, מתאושש וחוזר למלחמה. עד הסוף.
ספר חובה לכל מי שחווה את החוויה הצבאית ורוצה להבין שגם בצבאות האחרים ובמלחמות האחרות אכלו את אותו הלוף.

» ביקורות נוספות של אליעזר
» ביקורות נוספות על במערב אין כל חדש - כריכה קשה