הרומן הראשון של אריה אקשטיין, צייר, איש ראש פינה, מגולל את סיפורו המדהים של ילד יהודי כבן שמונה המשוטט לבדו בעיר הפולנית לודג´ ובסביבותיה בתקופת הדמדומים שלפני מלחמת העולם השנייה והשואה.
זהו רומן בגוף ראשון שמשוקעים בו חומרים ביוגרפיים רבים.
מונולוג דראמטי בשפה קולחת ועסיסית, מנומרת לרוב בקריצות הומוריסטיות ממזריות.

הפרק הראשון של הרומן זכה במקום ראשון בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ", תשנ"א.

מנימוקי חבר השופטים: ל´דודה אסתר´ איכויות המוכרות הן מבשוויס-זינגר והן מאיסק באבל: הווי של עולם תחתון יהודי שסבל וחום אנושי משמשים בו בערבוביה. מה שכובש בו הוא ההומור.
הומור שהוא האמצעי היחיד, כמדומה, המסוגל להתמודד עם התקופה שבה מתרחש הסיפור.

"אפשר לומר שכל מה שמצפים מסיפור יש כאן; והעיקר – הוא נוגע ללב, אמיתי ומצחיק."
(אהוד בן עזר, חנה הרציג, אייל מגד)

שם הספר
רחוב דולנה - צד התפר #