ביקורת ספרותית על עורבני חקיין - משחקי הרעב #3 מאת סוזן קולינס
ספר בסדר

---

עוד ספר מדהים מסדרת משחקי הרעב.
השארנו את קטניס בספר הקודם לבדה- בלי פיטה, בלי מחוז, ואפילו בלי היימיטץ'.
המרד התחיל. קטניס עברה טראומה וקשה לה לעכל את כל מה שקרה לה. היא, גייל ומשפחתם נמצאים מתחת לפניי האדמה- במחוז שלוש עשרה שהושמד לכאורה.

הספר החדש סוחף ומעניין ועוד בהתחלה אפשר להתחבר אליו במהירות. ועכשיו כשכל כך הרבה דברים קורים קשה לעזוב את הספר...
הכתיבה של סוזן קולינס מעולה ומרתקת, כל מי שיקרא את שלושת השורות הראשונות יישאב לספר וייצא מי יודע מתיי.
אבל יש רק חיסרון אחד שחזר על עצמו גם בספר הקודם, הסופרת לא מכניסה קטעי מידע לפעמים.
*ספויילר*
נגיד, בספר השני- התלקחות, אמרו את זה כאילו שזו לא הפעם הראשונה, אמרו שהזאבים שהם חשבו שהיו המתמודדים בכלל לא הם אבל לא הזכירו את זה בכלל קודם...
ובכלל, הסוף בכלל לא נשמע סופי... מאכזב ופשוט... לא שלם.
וגם, כל הדמויות האהובות שמתות, ואפילו את זה קשה להבין שקרה, הורסות את הכל. דמויות שהייתי רוצה שלפחות יזכו למוות מתאים, או למילים אחרונות.
האקשן בספר שונה מהאקשן בספרים הקודמים. הכל מהיר מדי, ומוחה של קטניס מבולבל כל כך שפשוט בא לי לזרוק לה שולחן על הראש ולצעוק לה "מה הבעיה שלך?!"
וסוזן קולינס, למה שינית את הדמויות בצורה כל כך קיצונית שתגרום גם לכם לדפוק את הראש בקיר.


חוץ מזה הספר נחמד ומעניין, אני ממליצה למי מעריץ את משחקי הרעב, כאן מסתיימת הביקורת שלי.
מייטי ♥

» ביקורות נוספות של מגדת העתידות
» ביקורות נוספות על עורבני חקיין - משחקי הרעב #3