לביא תדהר

לביא תדהר

סופר

לביא תדהר (באנגלית: Lavie Tidhar; נולד ב-16 בנובמבר 1976) הוא סופר מדע בדיוני ופנטסיה ישראלי המתגורר כיום בלונדון, וכותב בעברית ובאנגלית, וכן בביסלמה (השפה המדוברת באיי ואנואטו).

יצירותיו:

בעברית:

שאריות מאלוהים: ספר עזר למשיח, הוצאת תג, 1998.
רצח בדיוני (עם ניר יניב), 2009.
ימי תל אביב האחרונים (עם ניר יניב. תרגום: איתמר פארן), הוצאת אודיסיאה, 2010.
התחנה המרכזית, הוצאת יניב, 2017.
איש שוכב וחולם, הוצאת כתר, 2018.

באנגלית:

Osama, ‏ 2011.
The Violent Century, ‏ 2013.
A Man Lies Dreaming, ‏ 2014.
Central Station, ‏ 2016.
Unholy Land, ‏ 2018.

סדרת הבוקמן:

The Bookman, ‏ 2010.
Camera Obscura, ‏ 2011.
The Great Game, ‏ 2012.

לילדים:

Candy, ‏ 2018.

נובלות:

An Occupation of Angels, ‏ 2005.
Cloud Permutations, ‏ 2010.
Gorel & The Pot-Bellied God, ‏ 2011.
Jesus & The Eightfold Path, ‏ 2011.
The Vanishing Kind, ‏ 2016.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (33):
רוצה לקרוא, מד"ב ופנטזיה ישראליים, מתח, מסתורין ואימה , ביום מן הימים, מדע בדיוני ופנטזיה, כתבתי עליהם ביקורת., מד"ב, פוטנציאליים, רוצה לקרוא, ספרות מקורית, צריכה לקרוא, נקרא ב 2018, מד"ב/פנטזיה מסקרן, לא קוראת ספרות מקור? לא הרבה, אבל קוראת., נטשתי..., התעניינתי בעקבות ביקורת, סיימתי קראתי, רוצה ליקרוא, 2020, עוד ...
1.
גלות כלל-עולמית הותירה רבע מיליון אנשים למרגלותיה של תחנת חלל. תרבויות מתנגשות בחיים האמיתיים ובמציאות הווירטואלית. החיים זולים והמידע זול עוד יותר. כשבוריס צ'ונג חוזר ממאדים לתל אביב הוא מגלה שהרבה מאוד השתנה. אהובתו לשעבר מגדלת ילד מוכר להפליא שמסוגל להתחבר לזרם המידע של אדם בנגיעת אצבע. בת הדודה שלו מאוהבת ברובוטניק – חייל מסוברג פגוע, שנמצא במרחק פסע מקבצנות חלקי חילוף. אבא שלו חולה במחלת מוח רב-דורית חשוכת מרפא. וערפדית מידע נרדפת עקבה אחרי בוריס למקום שהכניסה אליו אסורה לה. ומעל לכל אלה ניצבת התחנה המרכזית, רכזת בין-כוכבית המקשרת בין כל הדברים: תל אביב המשתנה תמידית; זירה וירטואלית רבת-עוצמה ומושבות החלל שאליהן נמלטה האנושות מפגעי העוני והמלחמות. את הכול מחברים האחרים, ישויות חייזריות רבות-עוצמה, שבאמצעות השיחה – זרם תודעה שוטף ודינמי – מסמנות רק את תחילתו של שינוי בלתי הפיך. בתחנה המרכזית ממשיכים בני האדם והמכונות להסתגל, לשגשג… ואפילו להתפתח עוד....

2.
ווֹלף‭, ‬בלש‭ ‬פרטי‭ ‬כושל‭, ‬פועל‭ ‬בלונדון‭ ‬האפלה‭ ‬והרטובה‭. ‬הוא‭ ‬רדוף‭ ‬זיכרונות‭ ‬של‭ ‬עתיד‭ ‬שאולי‭ ‬התרחש‭ ‬ואולי‭ ‬לא‭ ‬התרחש‭, ‬ונרדף‭ ‬על‭ ‬ידי‭ ‬הווה‭ ‬מסוכן‭, ‬מלא‭ ‬בפשיסטים‭ ‬ובנאצים‭ ‬שנמלטו‭ ‬מגרמניה‭. ‬כשמגיעה‭ ‬אליו‭ ‬איזבלה‭ ‬רובינשטיין‭, ‬יהודייה‭ ‬עשירה‭ ‬שמחפשת‭ ‬את‭ ‬אחותה‭ ‬שהוברחה‭ ‬מגרמניה‭ ‬ונעלמה‭, ‬הוא‭ ‬לא‭ ‬יודע‭ ‬לאיזו‭ ‬צרה‭ ‬הוא‭ ‬נקלע‭. ‬ באותה‭ ‬העת‭, ‬או‭ ‬שאולי‭ ‬בעת‭ ‬אחרת‭ ‬לגמרי‭, ‬שוֹמֶר‭, ‬כותב‭ ‬שוּנְד‭ - ‬רומנים‭ ‬קטנים‭ ‬וסנסציוניים‭ ‬ביידיש‭ - ‬שוכב‭ ‬על‭ ‬דרגש‭ ‬במחנה‭ ‬ההשמדה‭ ‬אושוויץ‭ ‬וחולם‭ ‬על‭ ‬עולם‭ ‬אחר‭ ‬שבו‭ ‬הוא‭ ‬שוכב‭ ‬על‭ ‬חוף‭ ‬ים‭ ‬טרופי‭, ‬כשבטנו‭ ‬מלאה‭, ‬והוא‭ ‬מחייך‭ ‬וכל‭ ‬שיניו‭ ‬בפיו‭, ‬ומשפחתו‭ ‬מאוחדת‭. ‬דמיונו‭ ‬מאפשר‭ ‬לו‭ ‬לחרוג‭ ‬מן‭ ‬המקום‭ ‬המצמית‭ ‬ולדמיין‭ ‬עלילות‭ ‬על‭ ‬עיר‭ ‬אפלה‭ ‬ומעשים‭ ‬אפלים‭. ‬באורח‭ ‬פלא‭, ‬העלילות‭ ‬בדמיונו‭ ‬של‭ ‬שוֹמֶר‭ ‬מסתבכות‭ ‬ונושקות‭ ‬לקורותיו‭ ‬של‭ ‬וולף‭.‬ בקצב‭ ‬מסחרר‭ ‬ומבריק‭ ‬ותוך‭ ‬שהוא‭ ‬משתעשע‭ ‬באלגנטיות‭ ‬בממדים‭ ‬של‭ ‬זמן‭, ‬מקום‭ ‬ומסַפרים‭ ‬שונים‭, ‬לוקח‭ ‬לביא‭ ‬תדהר‭ ‬את‭ ‬הקורא‭ ‬למסע‭ ‬בהיסטוריה‭ ‬חלופית‭, ‬בפילם‭ ‬נואר‭ ‬ובמחנה‭ ‬אושוויץ‭ ‬עצמו‭, ‬בלי‭ ‬לאבד‭ ‬אף‭ ‬לא‭ ‬לרגע‭ ‬את‭ ‬השליטה‭ ‬המושלמת‭ ‬בסיפור‭ ‬המבריק‭ ‬שהִנדס‭. ‬ לביא‭ ‬תדהר‭ ‬גר‭ ‬בלונדון‭ ‬וכותב‭ ‬בעברית‭ ‬ובאנגלית‭.‬ “מהמם‭, ‬מצחיק‭ ‬וחריף‭... ‬לביא‭ ‬תדהר‭ ‬מזכיר‭ ‬לנו‭ ‬שבסופו‭ ‬של‭ ‬דבר‭, ‬גם‭ ‬בנסיבות‭ ‬הקשות‭ ‬ביותר‭, ‬כל‭ ‬מה‭ ‬שיש‭ ‬לנו‭ ‬הוא‭ ‬סיפורים‭, ‬ובידיים‭ ‬הנכונות‭ ‬הם‭ ‬נשק‭ ‬מטיל‭ ‬אימה‭."‬‭ ‬הוושינגטון‭ ‬פוסט...

3.
ימי תל אביב האחרונים הוא תערובת לוהטת של דימויים מקראיים, אימה נוסח ה. פ. לאבקרפט ותרבות ישראלית, בחלקו מותחן ובחלקו דיון מעמיק בטיבה של אמונה. זהו רומן מקורי וסוחף שבו, תחת הייאוש והמאבק לקיום, ההומור נוכח תמיד....

4.
שאריות מאלוהים הוא שירה צעירה במיטבה. אלה שירים בעלי זיקה אחרת למקום, לשפה, לתרבות וללאום. הכפר גלובאלי, גם בשירה. יש בה יסוד קוסמופוליטי ההופך לאחווה ומקרב את ימות המשיח. יכתתו, בשלב זה, אם לא לאתים, אזי לפחות למריחואנה. לביא תדהר נולד והתחנך בקיבוץ דליה. מגיל צעיר שוהה לפרקים ארוכים בארצות חוץ, בעיקר ביבשת אפריקה, בה הוא מרבה לסייר. זה ספרו הראשון. ...


את התחנה המרכזית קראתי בעיקר באוטובוס בזמן שהייתי תקועה בפקקים בכניסה לתל-אביב, וזו הייתה התפאורה המושלמת לספר המאוד מוצלח הזה. יש לי חול... המשך לקרוא
16 אהבו · אהבתי · הגב
ממש התאכזבתי. קיוויתי לגאונות ולא מצאתי. למרות התחכום, הספר הוא ברובו רומן בלשי / ספר מתח - ז'אנר שאני לא מתחבר אליו ולא אוהב אותו. כבר באמצע ... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
# זה סיפור מדע בדיוני שכותב ישראלי באנגלית ומה שקראתי עליו סיקרן אותי עד כדי כך, שהורדתי את הספר האלקטרוני ובהזדמנות הראשונה התחלתי לקרוא... המשך לקרוא
27 אהבו · אהבתי · הגב
זהו הספר הראשון של לביא תדהר שאני קורא והוא לא יהיה האחרון. הבן אדם הזה הוא גאווה ישראלית וצריך לשמוע עליו יותר (בתקווה שיתרגמו עוד ועוד ספ... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב
את לביא תדהר התחלתי לקרוא בספרו "התחנה המרכזית".הגאונות של הספר הקודם עם ירי בלתי פוסק של צבעים,צורות וטכנולוגיה לא השאירה מקום לספק, איש ש... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב
התחנה המרכזית, מאות שנים בעתיד נותרה תחנה מרכזית, אך כעת ממריאים ונוחתים בה כלי טייס אל החלל וממנו. מפלסיה העתיקים של התחנה התפתחו והתרחב... המשך לקרוא
18 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ