ביקורת ספרותית על סטונר מאת ג'ון ויליאמס
ספר מעולה

---

את הספר קיבלתי מאישתי שתחייה. "מה זה? שאלתי ג'ון מי?
איך הגעת לספר הזה? מי הסופר? מי המליץ לך?"
"אינטואיציה" ענתה.
"לא בוחרים ספר לפי אינטואציה, גם לא לפי הכריכה" עניתי.
"איכזבתי אותך פעם בספר שבחרתי?"
שתקתי, נזכר ב"כיכר היהלום" "ג'ו ספידבוט" "אלה תולדות" ו "דיברי ימי מנזר"...על כולם המליצה, וכלום אוצרות.

גם הפעם לא התאכזבתי.
לכאורה מדובר ברומן פשוט, ללא תעלולים מיבניים, ופומפוזיות מיותרת, אפשר לומר רומן מינורי, עלילתו לינארית לגמרי, ומלווה את חייו של סטונר, מגיל 19 במשק החקלאי הכושל של הוריו, ועד מותו פרופסור אמריטוס לספרות אנגלית באוניסרסיטת מיזורי. והוא בכלל הלך ללמוד חקלאות, כדי לשפר את תנובת האדמה הקשה שפוריותה ירדה משנה לשנה.
הסיפור לא גדול, והעלילה אינה מפותלת, ובכל זאת מדובר בספר שקשה להניח.
חייו של הגיבור לא קלים, רצופים בקשיים בכל התחומים (לא אפרט כדי להשאיר לכם לחוות לבד). ובכל זאת מוצליח סטונר למצוא משמעות ותשוקה מתחדשת בעשייתו.
שורה תחתונה שאני לוקח ומנחמת מאוד....., אתם יודעים מה? אשאיר לכם לגלות.:-)

כדאי מאוד לקרוא.

ציטוט: "הידע המועט שהצליח לרכוש הוביל אותו להבנה, שלאורך זמן,ל הדברים- אפילו הידע שאיפשר את ההבנה הזאת- הם חסרי ערך וריקים, ובסופו של דבר מצטמצימים לאיין וגם אותו אינם משנים כלל"

ועוד אחד שאהבתי:
"האדם שאוהבים בתחילה, אינו האדם שאוהבים בסוף, ושהאהבה אינה יעד שמגיעים אלי, אלה תהליך שבאמצעותו אדם אחד מנסה להכיר אדם אחר".

» ביקורות נוספות של קורא כמעט הכול
» ביקורות נוספות על סטונר