ביקורת ספרותית על פמיניזם, זכויות ומשפט מאת אורית קמיר
ספר מעולה

---

ספר חשוב מאוד של אחת מההוגות הפמיניסטיות הפעילות ביותר בארץ. הספרון, כמו שאר הספרונים בסדרת האוני' המשודרת של הוצאת משרד הביטחון, מציע סקירה תמציתית ופנורמית של הפמיניזם, משמעויותיו והשלכותיו על המציאות.

הפרקים הראשונים עוסקים בתיאור תולדות הפמיניזם על שני גליו (אמצע המאה ה-19 ואמצע המאה ה-20) ועל שלושת זרמיו העיקריים: הפמיניזם הליברלי (המזוהה בעיקר עם המאבק לשיוויון זכויות), הפמיניזם התרבותי(המקבל את השוני שבין תפיסת העולם הנשית והגברית ומבקש להתחשב בה) והפמיניזם הרדיקלי (המבקש ליצור שינוי במבני העומק של החברה על מנת לשפר את מעמדן של הנשים).

הפרקים הבאים עוסקים בסוגיות משפטיות שונות כמו זנות, פורנוגרפיה, נשים בכלכלה, דיני אישות ומשפחה, הטרדה מינית, סחר בנשים, אונס ועוד. בכל פרק מוצגת הגישה המשפטית כלפי העניין בישראל ובארה"ב (בתור מי שמובילה את תחום החקיקה הפמיניסטית בעולם כיום) וביקורת עליה מנקודת מבט פמיניסטית.

חשוב לציין כי קמיר לא מפחדת ולא נמנעת משלושה דברים שבדרך כלל מעוררים חשש אצל כותבים של ספרי עיון: הראשון הוא פרגון למערכת הקיימת על המקומות בהם היא פועלת כשורה; השני הוא הצגת הגישות הפמיניסטיות השונות והויכוחים בינהן ביחס לסוגיות המובאות בספר; השלישי הוא הצגת מוגבלות הספר וציון המקומות אליהם אין היא יכולה להכנס, כמו תתי-קבוצות בתוך הפמיניזם דוגמת הלסביות, המזרחיות, הערביות וכדומה.

דבר נוסף שבולט בספר הוא האופן שבו קמיר מכנסת את רוב הסוגיות תחת הכותרת של "כבוד האדם". באופן זה היא מתנגדת לגישות פמיניסטיות שמבדילות בין שאלות של שווויון, חירות וכד' ופועלות בתוך כל שדה כזה בנפרד. באופן מנומק היא טוענת כי כל הסוגיות הקשורות לנשים וחברה הן למעשה סוגיות הנוגעות לכבודה של האישה ולזכותה לכבוד אלמנטרי בתור אדם בחברה מתוקנת.

לסיכום, הקריאה היתה קולחת ומעניינת. לעיתים הובאו דברים מוכרים או כאלה שנראה שאין טעם לדון בהם, אך רוב הספר היה ללא ספק מעמיק ומעניין - ובעיקר מתאים גם למי שהשיח המשפטי (ממנו מגיעה קמיר) אינו מוכר לו.

תוספת נחמדה לספר היא הרשימה הבבליוגרפית הארוכה והמפורטת המופיעה בסופו. נכס בפני עצמו.

» ביקורות נוספות של יותם
» ביקורות נוספות על פמיניזם, זכויות ומשפט