ביקורת ספרותית על סיפורה של O מאת פולין ריאז

---

ההיתקלויות הראשונו' שהיו לי עם הכניעה שליטה סאדו מאזו הם בספר הזה, ובסרט ירח מר. מגיל מאוד מעיר בהם ראיתי וקראתי הכל מתוך עקשנות מרדנית עוד לא הבנתי את המשמעות האמיתית של הדברים, עד שהמילה "פטיש" הפכה לבדיחה פרטית שלנו בתיכון והרכב הפאנק החביב עלי מקפיד להכניס לכל אלבום שיר על לסביות שמנות במערכת אדו מאזו ומיני כאלו.
כשאני עדיין מפוצצת תוויות של שוטים, קשירות, מגפי עור, קולרים וכו' בגלל הספר הזה, מישהו שיצאתי איתו הציע לי לקרוא את הספר ואפילו הביא לי אותו כדי שאבין את ההבדל בין קינקי לבדס"מ.
וזו הפעם השניה שקראתי את הספר, מנסה להבין את הפער המחשבתי שלי כעת.
זה עדיין לא מושך אותי ולא ממש הבנתי מה החירמון והסיפוק שעושה השפלה.
גם שליטה לא ממש הדליקה אותי, למרות שמידי פעם הירהרתי כמה גברים נהנים כשפוקדים עליהם להוריד את הפח, כמה נשים נגנבות מיחס מגעיל.
הרבה פעמים טועים במבנה הגוף הצנום שלי ובגישה הותרנית שלי כדי ליחס לי תכונות של אחת שנהנת מדברים מהסוג, אבל הספר הזה הביא אותי לידיעה שכל אחד יעשה מה שבא לו, כל עוד הוא נכנס לשם בהסכמה ואוהב את זה.
בילדותי קראתי אותו כדי להזדעזע ולמרות, כיום אני יודעת שמדובר בספר שהיה יוצא דופן בתקופתו, בכתיבתו וביחס לאותה סופרת.
לא יודעת אם להמליץ, אבל זו אבן דרך בספרות אירוטית על יחסי שליטה שמכניס אותנו לעולם אחר.
לא לכל אחד. לא לי בכל אופן.

» ביקורות נוספות של דובה
» ביקורות נוספות על סיפורה של O