"...כל הפיות שחדרו לתוך פיה, כל הידיים שתפסו בשדיה ובערוותה, כל איברי המין שנתקעו לתוכה וסיפקו הוכחה חותכת לפריצותה, גם קידשו אותה בו בזמן באופן כלשהו...". לא, אין זה קטע מתוך סדרת ספרי סטאלג, זהו קטע שבעיני מייצג באופן הבוטה ביותר את הקשר בין "אהבה" ללא מיצרים (ובכוונה אני שם את האהבה במרכאות שכן כלל לא ברור אם זו אהבה או יותר תלות) לבין הרצון לנתינה ללא גבולות עד לאובדן מוחלט של האני לטובת סיפוק מאוויו של מושא ה"אהבה" ושל חבריו. האם אנחנו מקבלים תשובה לזה ב"...כל עוד את שלי אינך חופשיה לסרב לי, אבל את תמיד חופשיה, את יודעת, לסרב להיות שלי......"? אני לא השתכנעתי שכן.
למרות הציטוט הפרובוקטיבי משהו זהו אינו ספר פורנוגרפי. ממש לא. אני בספק אם מישהו או מישהי יחושו במהלך קריאתו התעוררות מינית כלשהי למרות הקטעים הרבים בספר שמתארים באופן מפורט למדי אקטים מיניים. הפרברסיה וההקצנה נוטלים כל עוקץ מעורר מינית אבל הם בהחלט מעוררים.... את המחשבה.
נניח לרגע בצד את ההקצנה שבספר ונייחס אותה לרצון לעורר עניין ולהדגיש סדרת רעיונות או להעלות מספר שאלות שכולן נסובות סביב נושא מערכות היחסים בין נשים לגברים.
- האם נשים, בשביל לזכות באהבה, מוכנות לתת מעצמן הכל, עד כדי ביטול עצמן? הספר נפתח בסצינה בה היא נלקחת על ידי מאהבה לטירה בה היא עומדת לעבור סידרה של התעללויות מיניות שכל מטרתן שבירת עצמיותה והכנתה לקבלה מוכנעת של בעליה.... (נתעכב על מילה זו בהמשך). O אינה מביעה כל התנגדות למהלך זה. למה?
- האם מערכות היחסים בין גברים לנשים הן שוויוניות? כלומר, האם הבחינה של מה שנראה כמו שולט ונשלט היא בחינה נכונה ובעצם עלינו לבחון את מערכת היחסים בפריזמה של מה כל אחד מקבל ממערכת היחסים הזו (הגברים מקבלים תחושת שליטה, O מקבלת תחושת התעלות דתית). כגבר אני לא אבין את התחושה הדתית, אין לי מושג אם אשה תזדהה עם הצורך בשליטה והנה לכם מערכת יחסים שבבחינה "אובייקטיבית" נראית מעוותת אך מבחינה "סובייקטיבית" ממלאת את שני הצדדים. נוגה ומאדים???
אמנם הספר מדבר על בעלות של גבר על אישה במובן ownership ולא במובן של husband אבל אני חייב לפתוח לרגע סוגריים ולהתעכב על הנושא שכן במובלע הוא עוזר להבין, אפריורי, שהשפה שהיא ראי של תרבות, מתארת מערכת יחסים לא שוויונית של בעלות שבין בעל לאשתו בדבר השגור ביותר - נישואין. אז מה לנו כי נלין ונקצף על מוכנותה של O לוותר על עצמה אם זהו בעצם תוצר של אבולוציה חברתית ארוכת שנים (שנסדקת רק בכמה עשרות שנים אחרונות וגם זה רק בעולם המערבי). ואם מישהו חושב שזה יחודי לעברית, נכונה לו אכזבה שכן המילה husband מקורה במילה husbandry במשמעותה "משק בית" במובן הרחב של בית, חווה, צאן וכו', כלומר האשה היא חלק מהרכוש גם באנגלית...
לפני סיכום אי אפשר שלא להתעכב לרגע על העטיפה. ציור של אגון שילה הוא מסר ברור שכל כולו אומר פרובוקטיביות in your face. שילה, איש הזרם האקספרסיוניסטי, נעצר והואשם בשידול של קטינה, בפורנוגרפיה והתפרסם בציורי העירום הבוטים שלו. לשים ציור שלו על העטיפה הוא מסר ברור של הקצנה שבאה לתאר מצב שהוא ביסודו מאוד אנושי.
לסיכום, סיפורה של O הוא סיפור על המתח שבמערכת היחסים שבין המינים. האם זהו סיפורה של אישה שהיא חסרת זהות?! בעיני כן אם כי יש שעשויים לראות בבחירה באות O סימבוליות להיותה "שלמה"; "עגולה". לך תדע..... כגבר, לא אהבתי את האופן שבו מתוארים הגברים: סדיסטיים, שתלטנים, רכושנים (כן, אני יודע, אנחנו כ-gender כאלה, אבל זה עדיין לא נעים לראות). גם לא אהבתי כל כך את ההקצנה. לא צריך להיות בוטים כל כך כדי להעביר מסר. הבוטות הזו, בעיני, מאפילה ב"זמן אמת" על המסר שכן אתה שקוע בגרוטסקיות של המצב ורק עכשיו, מספר ימים אחרי שסיימתי לקרוא אותו, אני מסוגל לשבת ולכתוב עליו, בראיה מפוקחת יותר. ואולי בזאת גדולתו. הוא נשאר איתך גם אחרי שהוא מסתיים. אני לא יודע אם גברים ונשים יקראו אותו באותו אופן. אני חושב שלא. לפנתיאון הספרים שלי הוא לא ייכנס.
