ביקורת ספרותית על אף אחד לא שייך לכאן יותר ממך מאת מירנדה ג'ולי
ספר מעולה

---

לא יודע לגבי שאר האנשים, שלתחושתם הכתיבה של ג'ולי קצת רדודה או פלקטית. בעיניי זה ממש חד ויפה.
סיפורים שונים על אנשים שפשוט לא מצוידים במה שדרוש בכדי להתמודד עם היומיום כאן. הם כנים מדי, רגישים מדי, לא מבינים ציניות, מפרשים לא נכון מחוות ומילים. הסיפורים הם על הנסיונות שלהם בכל זאת להתגבר ולמצוא אהבה, או לפחות חמלה. זה מוביל לסיטואציות מביכות, מוזרות, אלימות לפעמים. אבל מה שמוצלח כאן הוא שלמרות שהרגעים הקצרים בהם הדמויות מקבלות קצת חום וטוב, נגמרות בייאוש, עדיין עובר בסיפורים קו דק של תקווה, של לא להתמוטט, אלא לבנות את עצמך לקראת הניסיון הבא.
הספר הזה הוא מה שהיה אמור לצאת מסגנון הכתיבה הרזה. שמתוך הרזון של השפה תצוף שפה חדשה. סוג חדש של מגע. מובן שמה שבדרך כלל מובא בספרים בסגנון הזה הוא דלות ללא כל ערך מוסף. וכאן, ובכן, אני אתן למילים עצמן לדבר- "הברכיים שלי קרסו, נפלתי על הרצפה. בכיתי באנגלית, בכיתי בצרפתית, בכיתי בכל השפות, כי דמעות הן זהות בכל העולם כולו. אספרנטו".

» ביקורות נוספות של עודף
» ביקורות נוספות על אף אחד לא שייך לכאן יותר ממך