ביקורת ספרותית על בית האלוהים מאת סמיואל שם (Bookworm)

ביקורת ספרותית על בית האלוהים מאת סמיואל שם
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 16 באוגוסט, 2011
ע"י Bookworm

גילוי נאות – אני כותב את הביקורת הזו בזמן שבני מאושפז בבית חולים. למה זה רלוונטי? כי "בית האלוהים" הוא ספר על רופאים. על עולם רפואת החירום. והוא לא כל כך מחמיא לעולם הזה. הספר גם נקרא לפני כשלושה שבועות, בעיצומה של שביתת הרופאים, מה שהוסיף נופך מוזר לאופן שבו קראתי אותו.
הספר מתאר את עולמם של הסטאז'רים והמתמחים בבית חולים יהודי בארה"ב. נשמע "מרתק" הא? פרק א' בטח ייפתח ב"היום עשיתי חוקן לגברת כהן...". פרק ב' ייפתח ב "סיימתי עכשיו משמרת של 24 שעות. אני כל כך עייף... אני אשן עד סוף הפרק...". וכו'. אלמלא האזכור של הספר הזה עם "מלכוד 22" לא הייתי חושב בכלל לקחת אותו לידיים. ובכן – אני שמח שלקחתי אותו.
הספר עוסק בדיסגלוריפיקציה של עולם רפואת החירום (זה של חדר המיון.....לא, לא זה שג'ורג' קלוני עבד בו). זה ספר שאחד מגיבוריו הראשיים נקרא "השמן" ושגיבורי המשנה שלו הם העחמ"שים (ראשי תיבות של "עוף מחדר המיון שלי" ושמתאים ליצור אנושי שאיבד – לעיתים קרובות מחמת גילו – את התכונות של יצור אנושי).
זה ספר שחוקיו העיקריים (כםי שנוסחו על ידי השמן) לגבי רפואה הם:
- עחמ"שים לא מתים (מתים רק הצעירים).
- במקרה של דום לב, קודם בדוק לעצמך את הדופק.
- עחמ"שים תמיד יכולים להכאיב לך יותר.
- תמצית מתן הטיפול הרפואי (1) היא עשיית המינימום האפשרי.
- תמצית מתן הטיפול הרפואי (2) היא "הקפצה", קרי העברה מחדר המיון לאחת המחלקות, אחרי ביצוע "שיפוץ", קרי שיפור פני הגיליון הרפואי כמו שעושים לרכב לפני מכירה וזאת כדי למנוע "החזרה".

מעודד הא?

חבר טוב, רופא לשעבר שעזב את הרפואה כי נשבר לו לעבוד 220-230 שעות בחודש ולהרוויח גרושים אמר לי פעם שהרפואה המודרנית בעיקר "לא יודעת" ושהרופאים יודעים להסביר אולי 15% מהמקרים – לגבי כל השאר הם יודעים שסטטיסטית זה אמור לעבוד (חוץ מהמקרים שזה לא עובד...). היה לי קצת קשה לקבל את זה. אחרי קריאת הספר זה פתאום נראה לי כל כך לא מופרך.

יש בספר לא מעט קטעים מצחיקים, בעיקר אלה ה"יהודיים" אבל הוא בעיקר מתאר באופן ישיר ובוטה טרגדיות אנושיות קטנות וסיפורי אבסורד גדולים (דמיון למלכוד 22 כבר אמרנו. לא?). אלא שבין הטרגדיות והאבסורד צצים להם גם כמה רגעי אושר קטנים (ונדירים) בהם הם עוסקים באמת ברפואה ומצליחים להציל חיים.
בין לבין מתאר הספר את כהות החושים ההולכת ואופפת את הסטאז'רים והאופן בו כל אחד בוחר להתמודד עם העומס הרגשי שבעבודת המיון. אחד נהיה אובססיבי למין. השני מזניח עצמו ואחד.... לא עומד בזה ונוטל את חייו.

בין כל הספרים עבי הכרס אשר סטודנטים לרפואה נדרשים לקרוא אני חושב שיש מקום להוסיף גם את בית האלוהים לסיליבוס. אני חושב שהוא ייתן להם פרספקטיבה מאוד מעניינת על המקצוע בו בחרו ועל "תפקידם בכוח". אולי הוא גם יכניס בהם גם צניעות (לא מרגיז אתכם שאתם כמעט נדרשים לפנות אליהם בתואר דוקטור לפני שמם). הוא נכתב לפני למעלה מ-30 שנה ועושה רושם שליחו עדיין לא נס.
היום בחדר המיון שם אושפז בני, חשבתי פה ושם על הספר. הידיעות של הרופאים על מחלת בני היו מוגבלות (אני יודע יותר על סוכרת מכל אחד מהרופאים במיון או במחלקה) וכל מה שהם יכלו להציע לי זה להשאיר אותו "להשגחה". נו באמת? הוא נשאר כי אמא שלו התעקשה. אבל היא לא קראה את הספר... (-:

ורק שלא ישתמע שאני לא חושב טובות על רופאי ישראל. רובם נפלאים. פשוט קצת פרספקטיבה. ודרך אגב, הוא מומלץ לא רק לרופאים או למאושפזים. הוא מומלץ לכל מי שאהב את מלכוד 22 ודומיו.

26 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של Bookworm
» ביקורות נוספות על בית האלוהים

טוקבקים

+ הוסף תגובה

Bookworm	Bookworm (לפני 13 שנים ו-1 חודשים) שנה טובה טוביה תודה על המילים החמות. ולגבי ביקורת "טכנית" - לא יודע. הספר הוא בראש ובראשונה על אנשים. פחות על הרפואה. מצד שני, בעיני גם מלכוד 22 הוא יותר על האבסורד שבמלחמה ופחות על "מפציציפ" ובכל זאת הצלחת לכתוב ביקורת מרחיבת דעת על הנושא כך שאני מאמין שתצליח להוציא ביקורת מעניינת על חדרי ניתוח, איזמלים וכיוצא בזה. מה שבטוח שצפויה לך הנאה קודם מעצם הקריאה. אני שמח שרמת הבריאות בבלגיה טובה. גם בישראל היא כזו. יש לי כבוד רב אליהם אבל גם לאלו שמהנדסים גשרים או מטוסים וכו', בעיקר מהמקום של מי שנמצא בתעשיית הכסף שאינה מייצרת דבר (לופט גשפט). ושוב שנה טובה ובריאה... אדון טוביה :-)
tuvia	tuvia (לפני 13 שנים ו-1 חודשים) מר תולעת היקר, תרשה לי לפנות אליך התואר ״ מר״, למרות שאינני מכירך ואולי אתה דוק׳ או אינג׳ או כל תואר כבוד אחר. ראשית , שנה טובה ומתוקה לכל המשפחה ובריאות טובה לכולכם, שנית, ביקורת נהדרת, אהבתי כל מילה בה. לא הכרתי את הספר, ושמעתי עליו לאחר שכתבתי את הביקורת למלכוד 22, רציתי להגיד לך, שבאמת גרמת לי להיות סקרן, ולכן אני ארכוש את הספר. רציתי לשאול אותך האם ניתן לכתוב עליו ביקורת בסגנון ״ טכני״ כפי שכתבתי על מילכוד? סתם שאלה של סקרנות. באופן יותר רציני, רציתי רק לספר לך שלפני שנה וחצי, בבית חולים קטן בבריסל הצילו את חיי לאחר שהיה לי שטף דם פנימי ואיבדתי 3.5 ליטר דם, אני רוצה להאמין שגם בארץ היו מטפלים בי באותה רצינות ובאותה דחיפות שאם לא לא הייתי שורד. יש לי כבוד עמוק לכל הרופאים בכל התחומים ובכל הדרגות! ושוב, שנה טובה לך ולמשפחתך, והרבה בריאות טובה לבן! טוביה
online poet	online poet (לפני 13 שנים ו-6 חודשים) ספר מעולה ! קראתי אותו לפני המון שנים... והוא עדיין חרוט בי בחוויית הקריאה שלו. יש שם ממש תיאור הדרגתי של המציאות והטירוף שמתערבבים להם שם בין כל האירועים הטראגיים והדרמטיים.
בלו-בלו	בלו-בלו (לפני 13 שנים ו-9 חודשים) עצוב כמה שאתה צודק... באישפוז הזה גיליתם את הסוכרת או שזו היתה מחלה אחרת וכרגיל במיון נבהלו מהסוכרת? יצא לי להגיע עם הבת למיון בגלל חשד לדלקת בדרכי השתן והסטז'רים במיון החליטו לבדוק לה חמצת כי היא סכרתית. ברור שלא הסכמתי והתעקשתי שאין שום צורך בזה - הסוכר שלה תקין. בסוף הסתבר שהם פשוט היו צריכים לסמן בטופס...
שוקולדה	שוקולדה (לפני 14 שנים ו-2 חודשים) היי תולעת ;) כוונתך ברורה עכשיו עוד יותר... ואם כך הם פני הדברים - אז זו החברה בכלל (המערבית) שהחליטה שדווקא הדוקטורים (רופאים) יציגו ויוצגו בצורה שכזו.
Bookworm	Bookworm (לפני 14 שנים ו-2 חודשים) ראשית, תודה לכל מאחלי הבריאות הבן בבית והכל טוב. שוקולדה - את כמובן צודקת. פשוט, יש משהו קצת מצחיק כשהם מציגים את עצמם כד"ר X. האם לא יישמע לך מוזר אם מישהו יבוא ויציג את עצמו כאינג'ניר Y? למה? הוא לא קרע את התחת חהשיג תואר מהנדס? את גם לא תציגי את עצמך ב"שלום, מדברת גברת שוקולדה" אבל תשמחי, ובצדק, אם ייפנו אלייך כך. זו פחות או יותר הייתה כוונתי.
שוקולדה	שוקולדה (לפני 14 שנים ו-2 חודשים) קודם כל בריאות לבינך!! ואחרי זה - תודה על הביקורת הכנה והמעניינת. לגבי צניעות והשימוש במילה "דוקטור" - אנחנו חיים בארץ שלנו בצורה עמחאית וסחבקית בכל הקשור לפניה לאדם זר. אחי /אחשלו ושאר הטיות כבר הפכו להיות שגורות בפינו כמו שאיפת אויר לריאות. לדעתי - כן מוצדקת הפניה המכבדת לאדם שהשקיע כמעט עשור מחייו בכדי לטפל בי ולהגדיר את עצמו כמשכיל ומורשה בתחום הרפואה. ובנימה אופטימית - אני אולי רק בת 38 :) אבל אני כן שומעת פה ושם בארצינו את הפניה ב-"גברתי". זה יפה ומכבד ואין שום דבר שלילי בכיבוד הסובבים אותנו. "ואהבתך לרעך כמוך".
ציפי	ציפי (לפני 14 שנים ו-2 חודשים) ביקורת יפה. החלמה מהירה לבנך.
yaelhar	yaelhar (לפני 14 שנים ו-2 חודשים) רוב הסטודנטים לרפואה קוראים אותו. כלומר, אלה שקוראים ספרים.
רוזי	רוזי (לפני 14 שנים ו-2 חודשים) רפואה שלמה טוב, ברוח המחאה, אני מניחה שזה תזמון ממש טוב לחזור ולקרוא אותו... עברו שנים מאז הקריאה הראשונה. תודה על ההשראה הקריאתית!
אנקה	אנקה (לפני 14 שנים ו-2 חודשים) חוות דעת נוגעת ללב. רפואה שלמה לבנך. כך או אחרת הרופאים מבית חולים (לא ג'ורג' קלוני ) עובדים קשה.