ביקורת ספרותית על בעיית שפינוזה מאת ארווין ד' יאלום
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 21 בספטמבר, 2012
ע"י Bookworm


איזה דיסוננס – לכתוב ביקורת על ספר המנסה להתמודד עם רעיונות נשגבים אבל עושה את זה כל כך רע. מה, להמליץ על קריאה כי אין על שפינוזה?
אז לא. זה לא יהיה פייר כלפיכם – אם אתם לא חייבים, אל תקראו את הספר. אם בשפינוזה חפצה נפשכם יש טובים בהרבה (למשל הביוגרפיה עם השם המקורי והקליט..... "שפינוזה" מאת סטיבן נדלר) ואם ביאלום חפצה נפשכם אז גם לו טובים יותר (למשל "כשניטשה בכה" שם הוא מתמודד עם החיבור בין סיפורת לפילוסופיה טוב בהרבה).
בספר זה מנסה יאלום לחבר באופן הכי מלאכותי והכי לא אמין בין סיפורו של אלפרד רוזנברג, האידאולוג הראשי של המפלגה הנאצית (בין המוצאים להורג במשפטי נירנברג), לבין ברוך שפינוזה, מגדולי הפילוסופים בכל הדורות.
אבל נניח לחיבור המאולץ הזה בין רוזנברג לשפינוזה. הייתי יכול להתמודד אתו בקריאה חפוזה של הקטעים הנאצים כדי להתמוגג מהסיבה לשמה התכנסנו – דיון בתורתו של שפינוזה. אז זהו, שלא. סגנון הכתיבה כל כך רע. השפה כל כך שטוחה שיוצא כל החשק להתמודד עם הרעיונות.
המחשבה הראשונה שעלתה בי הייתה – ב'אנה, איזה תרגום מחורבן. לא יכול להיות שיאלום כתב כל כך רע. כבר קראתי כמה ספרים שלו והם היו לא רעים. לא פאר היצירה אולי אבל כולם קריאים, כולם נבונים, כולם יודעים את התורה. ואילו זה: רשע ושאינו יודע לשאול. אלא שהמתרגמת היא דנה אלעזר-הלוי, לשעבר ראש מדור תרגום של זמורה ביתן ועורכת הספרות של "מעריב", לכאורה בחירה במתרגמת איכותית. אז מה יש לנו פה – עוד ספר שתורגם רע כי אין זמן/כסף/רצון להשקיע בתרגום איכותי או ספר שפשוט נכתב רע?
האמת? לא יודע! לא קראתי את המקור. הנטייה שלי היא לכיוון התרגום הרע. זה פשוט עניין סטטיסטי. יותר מדי פעמים נתקלתי בספרים שברור שתורגמו רע (כשמתרגמים מאות ספרים בשנה ואילנה המרמן, נילי מירסקי ודומיהן יש רק מעט לא ניתן לצפות למשהו אחר). אבל מה זה בעצם משנה? לקוראי העברית מדובר בספר שלא ראוי להתעכב עליו.
לפני קריאת הספר חשבתי לעצמי כמה כיף יהיה להתמודד בכתיבת הביקורת על הספר עם תורתו של שפינוזה ותפיסתו הייחודית של "אלוהים" והאחדתו עם ה"טבע" (לא טבע במובן של אחו ירוק בו רועות פרות אלא משהו אינסופי הכולל הכל) ומכאן ביטול האלוהות כישות על-טבעית. אבל זה כבר לא יקרה כי "בעיית שפינוזה" הוא ספר מאוד בעייתי שכאילו נוגע בשפינוזה אבל הוא לא. אז לא נדבר על שפינוזה. לא הפעם.
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Bookworm (לפני 13 שנים)
אהבתי את הדימוי תודה "עולם...".
עולם (לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
כבר נאמר כי "תרגום של שירה הוא כמו נשיקה דרך מטפחת". אם כך, תרגום גרוע של פרוזה טובה הוא כמו (נניח) נשיקה של אישה יפה דרך סמרטוט ריצפה. ואם הפרוזה במקור היא גם לא משהו אז... עדיף לא לנסות למצוא לזה דימוי. אבל לפחות קראנו ביקורת טובה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ