ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 29 ביוני, 2011
ע"י קוראת הכל
ע"י קוראת הכל
סיפור קטן וצנוע (שמסתבר שלקוח מהביוגרפיה של המחבר) על בחור צעיר שמוצא עבודה כעוזרו המיוחד של מהנדס שממציא המצאות משונות שלא תמיד ברור למה הן נחוצות... בימינו אולי היו קוראים לו סטארטפיסט (כושל) , אבל הספר הזה מתרחש עמוק בתחילת המאה ה-20. העוזר הצעיר לן בביתו של הממציא, ותפקידו לסייע בידו בכל דבר ועניין, החל משליחת מכתבים ופגישות עסקיות, וכלה בשליחויות קטנות בערב לטובת המשפחה. דרך עיניו של העוזר אנחנו מתוודעים להבדלי המעמדות שאפיינו את הימים הם , לקשיי הקיום ולכל מיני מוסכמות שאפיינו את החברה השוויצרית...
זו לי פעם ראשונה שאני קוראת ספר של רוברט ואלזר (תודה עמיר!) , ואני מרגישה שיהיה לי קצת קשה לסכם את החוויה באופן מדויק... משהו בספר הזה הזכיר לי שיעורי ספרות בתיכון וניתוחים מלומדים של יצירות ספרותיות. כמעט יכולתי לראות לנגד עיני את שיעורי הבית בנוסח "הבא שלוש דוגמאות מהטקסט לכך שהגיבור מאס חיי הכפר..." שליוו בדרך כלל קריאת סיפורים של כל מיני גדולי-שם כגון ביאליק או עגנון... מן תחושה של יושן מעורבת בקלאסיקה. אולי זו תוצאה של העותק הישן והדהוי ששאלתי מהספריה, או פשוט תוצר לוואי של העובדה שלא מדובר באיזה חומר ספרותי מטלטל ומסעיר, אלא באמת בסיפור פשוט שכתוב בסגנון מיוחד, שנותן הרגשה שניתן להמשיך לחקור ולחפור בו עוד ועוד ולגלות כל מיני ניואנסים ודקויות.
אני למשל, בהתחלה התרשמתי במיוחד מהאופן שבו ואלזר מצליח לתפוס רגעים קטנים, מחשבות חמקמקות, רגשות חולפים, ולתת להם ביטוי מדויק במילים. הוא לוכד רגעים שכולנו חווים ביום-יום, אבל הם כל כך נדיפים, כל כך נשכחים, עד שאנחנו לא נותנים עליהם בכלל את הדעת, ומצליח לצקת אותם לכדי משהו מוגדר ומדויק שאפשר לספר עליו במלים. זה לא דבר של מה בכך, וצריך לקרוא את הספר כדי להבין למה אני מתכוונת, אבל לאחר שסיימתי לקרוא את הסיפור, וקראתי את אחרית הדבר שבספר, ששופכת קצת אור קצת על ואלזר עצמו ועל סגנון כתיבתו, הבנתי שפספסתי לגמרי את המוטיב העיקרי בכתיבתו: הניגודים והסתירות בתוך משפטיו והקונפליקטים הפנימיים שמשתקפים בהם. מיד התחלתי לקרוא את הספר שוב, והפעם עם יותר תשומת לב למלים שהוא בוחר...
בקיצור, נהניתי. השכלתי. הרגשתי שאני קוראת יצירה שיש לה איכות מיוחדת, והיות והספר לא ארוך במיוחד, אף טרחתי וקראתי אותו פעמיים. לא רוצה להפריז בסופרלטיבים כדי לא לעורר ציפיות מוגזמות אצל אף אחד מהספר הצנוע הזה, אבל אצלי הוא השאיר טעם של עוד, ועורר עניין וסקרנות לקרוא את סיפוריו הקצרים של ואלזר שהבנתי שמאפיינים אותו יותר.
19 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
יוֹסֵף
(לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת יפה
הפיסקה השלישית שכתבת שיכנעה אותי שכדאי לי להגיע אל הספר הזה במוקדם או במאוחר :)
תודה. |
|
|
עמיר
(לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
איזו סקירה יפהפיה
אני בכלל לא בטוח שפיספסת בפעם הראשונה, כי כל קורא רשאי לבחור לו את הדגשים שלו, והתובנות הקטנות של ואלזר באמת יפות ומרגשות. תודה על הקרדיט, וברוכה הבאה למועדון המעריצים של ואלזר :-)
|
19 הקוראים שאהבו את הביקורת
