ביקורת ספרותית על קוויר באופן ביקורתי מאת ג'ודית באטלר
ספר טוב

---

באטלר מצטרפת למסורת הפוקויאנית של תפיסת השפה כמכשיר של הכלה והדרה, של יצירת כח ויצירת מציאות. טענתה היא כי אין קטגוריות "טבעיות" אלא שה"אני" מובנה על ידי השפה והתרבות. אך אין היא טוענת לדטרמיניזם כיוון שהיא טוענת שהשפה, שמשכפלת את עצמה שוב ושוב, ניתנת לזיופים ולשינויים במהלך השכפול - וכך משתנות המשמעויות של סובייקטים מסויימים. דוגמא לכך היא המילה "קוויר" שהיתה בתחילתה בעלת משמעות שלילית ושימשה כמילת גנאי, אך שוכפלה ועוותה עד שהפכה לכינוי-עצמי של הומוסקסואלים.

רעיון רדיקלי זה שמובא בספר הוא מרתק ומעורר חשיבה רבה, וראוי כי יוכר במסגרת רכישת הידע המגדרי-ביקורתי.

קריאת הספר (מאמר למעשה) רצופה במילים מאונגלזות ומעוברתות חליפין, רצפי ביטויים שלקוחים מז'רגון מסויים מאוד ומניחה בקיאות בתאוריות שמקורן בפילוסופיה הקונטיננטלית של המאה ה-20. יש לקחת זאת בחשבון.

בסיכומו של דבר - נהנתי, ויותר מכך: החכמתי!

» ביקורות נוספות של יותם
» ביקורות נוספות על קוויר באופן ביקורתי