“באטלר מצטרפת למסורת הפוקויאנית של תפיסת השפה כמכשיר של הכלה והדרה, של יצירת כח ויצירת מציאות. טענתה היא כי אין קטגוריות "טבעיות" אלא שה"אני" מובנה על ידי השפה והתרבות. אך אין היא טוענת לדטרמיניזם כיוון שהיא טוענת שהשפה, שמשכפלת את עצמה שוב ושוב, ניתנת לזיופים ולשינויים במהלך השכפול - וכך משתנות המשמעויות של סובייקטים מסויימים. דוגמא לכך היא המילה "קוויר" שהיתה בתחילתה בעלת משמעות שלילית ושימשה כמילת גנאי, אך שוכפלה ועוותה עד שהפכה לכינוי-עצמי של הומוסקסואלים. רעיון רדיקלי זה שמובא בספר הוא מרתק ומעורר חשיבה רבה, וראוי כי יוכר במסגרת רכישת הידע המגדרי-ביקורתי. קריאת הספר (מאמר למעשה) רצופה במילים מאונגלזות ומעוברתות חליפין, רצפי ביטויים שלקוחים מז'רגון מסויים מאוד ומניחה בקיאות בתאוריות שמקורן בפילוסופיה הקונטיננטלית של המאה ה-20. יש לקחת זאת בחשבון. בסיכומו של דבר - נהנתי, ויותר מכך: החכמתי!”

“ספר מאוד לא פשוט לקריאה, לא כל כך בגלל תוכנו כמו בגלל סגנונו. למעשה מדובר במאמר די קצר, אשר נכרך בנדיבות ונוסף לו פתח-דבר של המתרגמת. זהו מאמר תשובה של באטלר לביקורות שהופנו כלפיה בעקבות פרסום ספרה Bodies That Matter, ובו היא מסבירה, מבארת ומפרשת סוגיות מספר זה. כך שרצוי לקרוא אותו לפני שניגשים למאמר הזה, למרות שהוא קצר ולכן מפתה. הסגנון של באטלר פתלתל ומקשה מאוד על הקריאה. לעומת זאת הרעיונו הם חשובים, חדשניים ומותחים את המח והחשיבה בכל הקשור למהו מין, מהו מגדר, על הקשר בין מגדר ומיניות וזהות מינית ואישית - דברים מרתקים.”

“באטלר מצטרפת למסורת הפוקויאנית של תפיסת השפה כמכשיר של הכלה והדרה, של יצירת כח ויצירת מציאות. טענתה היא כי אין קטגוריות "טבעיות" אלא שה"אני" מובנה על ידי השפה והתרבות. אך אין היא טוענת לדטרמיניזם כיוון שהיא טוענת שהשפה, שמשכפלת את עצמה שוב ושוב, ניתנת לזיופים ולשינויים במהלך השכפול - וכך משתנות המשמעויות של סובייקטים מסויימים. דוגמא לכך היא המילה "קוויר" שהיתה בתחילתה בעלת משמעות שלילית ושימשה כמילת גנאי, אך שוכפלה ועוותה עד שהפכה לכינוי-עצמי של הומוסקסואלים. רעיון רדיקלי זה שמובא בספר הוא מרתק ומעורר חשיבה רבה, וראוי כי יוכר במסגרת רכישת הידע המגדרי-ביקורתי. קריאת הספר (מאמר למעשה) רצופה במילים מאונגלזות ומעוברתות חליפין, רצפי ביטויים שלקוחים מז'רגון מסויים מאוד ומניחה בקיאות בתאוריות שמקורן בפילוסופיה הקונטיננטלית של המאה ה-20. יש לקחת זאת בחשבון. בסיכומו של דבר - נהנתי, ויותר מכך: החכמתי!”

“ספר מאוד לא פשוט לקריאה, לא כל כך בגלל תוכנו כמו בגלל סגנונו. למעשה מדובר במאמר די קצר, אשר נכרך בנדיבות ונוסף לו פתח-דבר של המתרגמת. זהו מאמר תשובה של באטלר לביקורות שהופנו כלפיה בעקבות פרסום ספרה Bodies That Matter, ובו היא מסבירה, מבארת ומפרשת סוגיות מספר זה. כך שרצוי לקרוא אותו לפני שניגשים למאמר הזה, למרות שהוא קצר ולכן מפתה. הסגנון של באטלר פתלתל ומקשה מאוד על הקריאה. לעומת זאת הרעיונו הם חשובים, חדשניים ומותחים את המח והחשיבה בכל הקשור למהו מין, מהו מגדר, על הקשר בין מגדר ומיניות וזהות מינית ואישית - דברים מרתקים.”