ביקורת ספרותית על על הגובה (הוצאה מחודשת) מאת דבורה עומר

---

"על הגובה" הוא רומן חינוכי. נגדיר אותו ככה. אני אסביר: רומן, כי יש כאן סיפור אהבה. חינוכי, כי יש כאן אמת היסטורית שמשתלבת בסיפור במטרה ללמד. סוגה מעניינת ביותר, ומרתקת. העובדה שהרומן "חינוכי" גורמת לסיפור האהבה לא להשתלט על הסיפור, והאיזון הזה לא מובן מאליו-במיוחד בספרי נוער.

השילוב של אמת היסטורית עם סיפור עלילתי עולה יפה בסדרות לילדים (דוגמת "מנהרת הזמן" של גלילה רון-פדר עמית), אבל בספרים לנוער צריך מאוד-מאוד להיזהר כשעושים את זה. למה? כי אם "דוחפים" לקורא מול הפנים המון עובדות בלי עלילה זה משעמם אותו. אם "מפילים" עליו עלילה כבדה ומשלבים הרבה עובדות זה פוגע בריכוז של הקורא ויכול לגרום לשיעמום.
אבל דבורה עומר נזהרת. העובדות משולבות יפה בסיפור כמעט כאילו הן לא שם, מה שמקל על הקריאה ומאוד עוזר להתרכז.

עריכה מצוינת. כמעט אין בספר טעויות כמו השמטת מרכאות או בלבול בין דמויות.

לסיכום, דבורה עומר עושה זאת שוב. הספר לא מעולה-אותי הוא לא ריגש במיוחד. ההגדרה שלי לספר מרגש, למי שתהה, היא כזו: ספר שגורם לי לחלום עליו בלילה. ספר שמציק. ספר שמעורר תהיות. דוגמה: משחקי הרעב מאת סוזן קולינס.
אבל נחזור לספר הזה. הספר כתוב טוב, המעבר בין הפרקים רציף, הוא נוח לקריאה ועל הדרך גם מלמד.

» ביקורות נוספות של מילים
» ביקורות נוספות על על הגובה (הוצאה מחודשת)