ביקורת ספרותית על ואם היו אומרים לך מאת גלית דיסטל אטבריאן
ספר מעולה

---

ספר מדהים.
כל כך מיוחד, מצחיק, שנון, אמיתי. בעיקר אמיתי.
גורם לך לחשוב הרבה על עצמך.
לנסות לדמיין את עצמך באותו מצב של הגיבורה. כן, גיבורה.
להזדהות עם הכאב שלה, עם האושר.
אפילו עם השיגעונות.
ספר חזק. על משבר אמתי, ועל איך שבן אדם הולך עם האמת שלו עד הסוף ומאמין בה גם אם היא כואבת, גם אם היא מתערערת באמצע ובסוף מצליח.
יש שיגידו שהספר מייגע וארוך מדי.
עד שמשהו מסתיים, צצה בעיה חדשה.
אני אומרת, זה כל מה שיפה.
הספר מתאר בצורה מציאותית פרק זמן בחיים של בן אדם. על כל המשברים והתהפוכות.
כולנו מרגישים לפעמים בתקופות כאלו, לא בדיוק אבל פחות או יותר.
לקראת הסוף הספר דועך קצת, ואז נגמר בצורה די פתאומית.
בלי שדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר כמו שמצפים לפעמים מסיפורים כאלה.
כמו בחיים, לא כל תקופה מסתיימת בסוף טוב, הכל טוב, כל הקצוות נסגרים.
ממש לא ככה. וזה מה שהופך את כל הסיפור ליותר אמין..
כמו בחיים, סופות שוככות. סערות מתפוגגות.
אבל אין דבר כזה נעלם כלא היה, תמיד ישאר סימן קטן למה שהיה, צלקת.

» ביקורות נוספות של inkheart
» ביקורות נוספות על ואם היו אומרים לך