הביקורת נכתבה ביום שבת, 3 בספטמבר, 2011
ע"י אורלי
ע"י אורלי
לעיתים רחוקות אני נתקלת בספר שנוגע בי כל כך חזק. תיאורים נפלאים של מצבים של התנגשות,של אירועים שבין אישה לבעלה, ילדיה, אמא שלה (הוריה), הורי בעלה, לחברותיה הקרובות, לחברים רחוקים יותר, לאינסוף דמויות הסובבות אותה (אותנו) כשהיא (כשאנחנו) נקרעים במצבים קשים והאלוהים שלנו הוא אנטנת yes על הגג.. ולאחרים, לאנשים סביבנו,יש כל מיני תשובות הזויות..אימרות הזויות עוד יותר, חוסר הבנה משווע, גם כשהם רוצים לעזור, ובוודאי כשהם לא. סביב הציר המרכזי של הקושי לגדל ילד עם בעיה, סובבים כולנו, גם כשאנו מגדלים ילדים בריאים. כל כך הרבה פעמים בספר בכיתי מהתרגשות רק כי מישהי הצליחה לתאר בדיוק מופתי את מה שאני כל כך הרבה פעמים מרגישה, אך לא מצליחה להסביר. גלית דיסטאל נתנה לי מילים. כישרון הכתיבה ותיאור מערכת היחסים של עינבל עם עצמה ועם הסובבים אותה, משמעותי לא פחות מהציר המרכזי סביבו סובב הספר. ספר יוצא מן הכלל!
11 קוראים אהבו את הביקורת
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
