היי פחות או יותר כיסית את העניין...הספר פותח בתיאור של דג שאוכל את הצאצאים שלו באקווריום, ובהמשך יש כמובן יצירת המופת עצמה ששם אישה מחזיקה דג אחד בחיקה ודג אחר שרוע כשכל קרביו בחוץ. בציור המקורי שנעשה על ידי צ'ארלס, האב, נדמה לי שהיה רק דג אחד בלבד והאישה שמחזיקה את הדג היא האם...מעניין ההבדל בין זה לבין הציור המאוחר יותר, שנעשה על ידי יוהאן שהוא כביכול פחות מודע.

היי פחות או יותר כיסית את העניין...הספר פותח בתיאור של דג שאוכל את הצאצאים שלו באקווריום, ובהמשך יש כמובן יצירת המופת עצמה ששם אישה מחזיקה דג אחד בחיקה ודג אחר שרוע כשכל קרביו בחוץ. בציור המקורי שנעשה על ידי צ'ארלס, האב, נדמה לי שהיה רק דג אחד בלבד והאישה שמחזיקה את הדג היא האם...מעניין ההבדל בין זה לבין הציור המאוחר יותר, שנעשה על ידי יוהאן שהוא כביכול פחות מודע.

היי מיליו בוודאי שמת לב שהמוטיב של דגים שזור לאורך כל הספר. רציתי לדעת מה אתה חושב על זה (בתור מישהו שזה עתה סיים את הספר וזוכר מה קורה בו). להבנתי זה מפני ש: דגים אוכלים את הצאצאים שלהם-מטאפורה למה שקורה בספר לגבי יחסי הורים-ילדים, דגים זה משהו שלא תובע יחס וטיפול אוהב, דג זה מטאפורה למשהו קר ומת רגשית.
יש לך תובנות אחרות?
בברכה,
ציפי