“זהו ספר על:
-איוולת של שלימזלים או שלומפרים,שכמו בסרט "רומנוף וג'ולייט",( רצוי מאוד לראות, מצחיק ומחכים), מוקיונים משני הצדדים מנהלים מדיניות, כשהמחיצה היחידה המפריעה להם היא אהבת האמת בין בת השגריר האמריקאי לבן השגריר הסובייטי.. ופיטר יוסטינוב שעושה עצמו שיכור.
הצרה שהבדיחה הזאת על חשבון העולם.

- קללת הממון המתחבר ל"סוד". או במילים אחרות, קללת פרויקט ה"לביא".אבל נדבר על ה CIA
מטומטמים נכנסים להרפתקה, שופכים כספים ממשלתיים שאינם מכיסם כמים, ומשום מה בדרך נמצאים: תאבי בצע,ציניקנים, נוכלים , מפזרי הבטחות כאלו ואחרות, או צרוף של כל התכונות הקודמות.
כזה היה באחרונה המבצע המכין לפלישה לעיראק , על ידי בוש.
ה CIA שפך כספים בכמה מיליארדים על ראשי השבטים בצפון עיראק, בתקווה להפוך אותם לפטריוטים אוהבי אמריקה, כדי שיקבלו בפרחים את הזרוע הצבאית מטורקיה.
והנה התברר כי טורקיה התנגדה לכניסת כוחות דרכה וראשי השבטים לא מצאו מספיק אורז כדי לזרוק על מעט הכוחות שנכנסו.
הסיפור הפיקנטי יותר הוא על נאצר.
בתחילה תמכו האמריקאים בנאצר, על ידי הקמת תחנת שידור,סיוע במיליונים ועוד ועוד.
עם הפלישה הבריטית צרפתית ומבצע קדש, נאצר הראה ש"אינו קנוי" , הוא השתמש בחלק מהשוחד(לא צריך להגזים , גם נאצר צריך כמה הוצאות פה ושם), ל.. הקמת מסגד על אי מול מלון נילוס הילטון, שם מתכנסים הדיפלומטים של המערב, צריחו נקרא "אלווא'אף רוספל" או בעברית "הזקפה של רוזבלט".
וכמו בשיר " פרח נתתי לנורית", הלך לשחק עם הסובייטים.

- והקללה הקשה ביותר היא הטכניקה של יצירת "ממסד אוהד" במדינת היעד. ממסד משתלט על דעת הקהל , רדיו עיתונות , הפגנות ובימינו גם תגובות באינטרנט ויוצא ברדיפה וסימון אויבים.
ההיבריס של הCIA הביא אותו לאי הבנה כי כשהוא לוקח קבוצת מוסלמים ומאמן אותם כ"מוג'הידין" הם נלחמים יפה בסובייטים באפגניסטן, ובסיום הקרבות.. הם התשתית ל אל-קעידה ושאר מרעין בישין.
- והמחלה העיקרית היא: עבודה לפי דוגמות וקיבעונות.
הCIA הגדיר את העולם בשחור לבן, לא היה לו אנטי מחיקון. הדוגמה הבולטת היא מוסאדק באיראן.
מוסאדק היה ראש ממשלה ,פטריוט איראני, לא קומוניסט. מרגע שביקש השתתפות ברווחי הנפט ורפורמה אגררית, הפך לאויב המערב.
כאן ה CIA ארגן הפגנות כנגד ראש הממשלה. ובאחת מהן היה מנהיג נמרץ בשם...חומייני. כפי שאנו יודעים היה תלמיד שעלה על מוריו.
והשאלה האחרונה, מה איתנו?
האם אנחנו, (מוסד, שב"כ, מודיעין) דוגמטיים?
יש לנו דוגמאות טובות לתשובה .. כן, כמו "העסק ביש", מלחמת יום כיפור, ואפילו ההסתמכות על הנוצרים במלחמת לבנון הראשונה.
ומה עם החדירה של הCIA לציבוריות הישראלית והיהודית?
האם יש קבוצות כוח בארץ שהן "מיישמי מדיניות של גורמים זרים". על ידי קבלת כספים זרים, הפגנות, כתבות יזומות, ועוד ועוד.
האם לא הקמנו את "אגודת הכפריים" בעזה, כמנגנון נגד פת"ח ושהפכה במקרה ל..חמ"ס?

ספר זה מעורר מחשבה, כי גם בתחומים שאנו בטוחים באינטליגנציה שלנו ושליטה על המצב, אנו מובלים, כמו, או לעתים על ידי "איש הפח", שלהבדיל מהסיפור המוכר, שם הוא מחפש את האומץ והתבונה, וכאן במקרים מסוימים כמו ב CIA, כסת"ח.
הספר לעתים עמוס בפרטים שניתן היה לוותר עליהם, ועדיין מומלץ לקריאה.”

“רוב הישראלים לא מבינים איך אפשר שלא להיות פרו אמריקאי. כשרונלד רייגן כינה את הרוסים אימפריית הרשע ידענו שאנחנו מזדהים עם בני האור. כשראינו עמים שקוראים תיגר על ההגמוניה האמריקאית, בין אם מדובר באירופאים או בצ'אבס לקחנו את זה אישית.

טים ויינר, עיתונאי רב מוניטין בניו-יורק טיימס כתב היסטוריה מקיפה על הסי.אי.איי, קיבל עליו פוליצר. מעבר לזה שזה ספר מעניין הוא גם חשוב. ארגון הביון מוצג כחבורה של שלומיאלים במקרה הטוב ועבריינים במקרה הרע שנכשל כמעט בכל מה שניסה לעשות, ובמקרים המעטים בהם הוא הצליח הוא רק גרם לאסון לטווח ארוך למדיניות החוץ האמריקאית מבלי משים, וגרוע יותר- באסון קולוסאלי לעמים בהם הוא פעל. מכעיס לקרוא איך מדינות עם היסטוריה ארוכה של דמוקרטיה נפלו קורבן לעבריינות הבינלאומית של הארגון (ערעור השלטון בצ'ילה וגרימת ההפיכה הצבאית של פינושה לדוגמא) רק בגלל שזה לא הסתדר עם מדיניות אמריקאית קצרת טווח. מרגיז לקרוא על מהפכות עממיות שדוכאו על ידי הארגון רק כדי להמליך ראשי מדינות מושחתים שקיבלו שוחד ותמיכה צבאית שאיפשרו לאמריקאים לחלוב את המשאבים של אותם עמים (דוגמאות אין ספור - לא תאמינו כמה, חלקם רודפים אותנו עד היום כמו המלכת השאה באיראן, הסיבה העיקרית למצבנו העגום מול האיראנים ואפילו העלאת סדאם חוסיין לשלטון). לפעמים הם עשו את זה סתם, בלי תועלת הגיונית לארה"ב, רק בגלל שהם יכולים. מהלכים אלו לא בוצעו בגלל חשיבה מעמיקה על האינטרסים האמריקאיים אלא בגלל חופש פעולה מוגזם שניתן למעט מאוד אנשים חסרי הבנה בביון, מודיעין פוליטיקה ויחסים בינלאומיים.
שום נשיא לא יוצא טוב כאן, אבל יש כאלה שמצטיירים באופן גרוע ועברייני במיוחד (ג'ון קנדי ורוברט אחיו). דווקא לניקסון יש נקודות זכות בגלל שהבין את הנזק שטמון בפעילות המבצעית שלו ובחוסר התועלת של היכולת המודיעינית שלו וקיצץ בצורה חדה בתקציבים.

תקראו את הספר כדי להבין את שורשי השנאה לאמריקה בעולם ואם לא בגלל זה, לפחות כדי להבין עד כמה מופרכים סרטי הריגול שבהם רואים את הסי.איי.איי כארגון ביון מתוחכם. הוא לא הצליח להחדיר סוכנים, זנח ארגונים ידידותיים שבתחילה עודד את הפעילות המחתרתית שלהם תחת שלטונות עויינים וביכולת המודיעינית היה כישלון מוחלט.”

“ספר קצת מעייף וטרחני שעוסק רבות בפוליטיקה הפנימית בארגון הביון לאחר מלחמת העולם השניה. העובדות כשלעצמן לפעמים מענינות ומפתיעות וחושפות את ה CIA כגוף לא חכם, מרובה בכשלונות, חסר הבנה לתרבויות זרות וקשה לשליטה, גוף מרושע וציני שלא בוחל בשום אמצעי כדי לבחוש באכזריות במערכות שלטון של מדינות שונות ברחבי הגלובוס. אמריקה המתעצמת היתה במחצית השניה של המאה ה- 20 ואולי גם היום אומה מפוחדת ויהירה שדגלה ברמיסה של כל שביב של אי התיישרות עם הקו הפוליטי שהנחה אותה - שלילה של כל זיק סוציאליסטי-קומוניסטי קרוב ורחוק. המקבילה והמתחרה שלה, ברה"מ הכבירה, היתה אומה לא פחות מפוחדת ושבירה כנגד ההתעצמות האמריקאית אך דאגה ליישר קו בכישרון וחתרנות נגדיים בלתי פוסקים אך לבסוף התפרקה כמו קרחון ארקטי נמס. האם נחזה בקרוב גם בהתפוררות האמריקאית ?”

“רציחות של ראשי מדינות ,מהפיכות והרבה דיקטטורים ממומנים ע"י שירות הביון של ארהב בניסיון להשפיע על ההיסטוריה ומעבר מדינות לצד המערב .
כל זאת מופיע בספר שסוקר לעומק את כישלונותיה של סוכנות הביון , על אף שניתן לומר שההיסטוריה מוכיחה את הצלחתה בסופו של דבר לנהל את המלחמה החשאית כאשר סוכנות הביון של ארהב מנהלת זאת בניווטה .
מומלץ לקוראים שלא יודעים על מעורבותה של ארהב בעניינים פנימיים של מדינות העולם .”