ביקורת ספרותית על קיצור תולדות הכול - מיפוי מכלול הידע האנושי מאת קן וילבר
בזבוז של זמן

---

לוילבר יש תיאוריה. התיאוריה מטאפיזית לחלוטין, אבל ווילבר מעדיף להיקרא פילוסוף, והספר, שהוא ניו אייג'י – מתחפש לספר עיוני מקיף. אני לא כותב את זה כזלזול בניו אייג', יש לו מקום גם אצלי במדף, אלא כדי להזהיר קוראים פוטנציאליים שעשויים, כמוני, ליפול בפח השיווקי המוצלח.

צריך לא מעט יהירות כדי לכתוב ספר שכותרתו (כמו גם תוכנו) היא "קיצור תולדות הכל", וו וילבר אכן לא מסתפק במועט. זה מתחיל עם העטיפה, ובה ראשו של וילבר הוא עטיפת הראש הכי גדולה שראיתי, וממשיך ברצף שלא נגמר של איזכורים של פילוסופים ואינטלקטואלים, ששמותיהם מובאים כביכול לחזק את טענותיו ובד בבד מוצגים כנחותים ממנו כי לא הגיעו לתובנות שלו. הניימדרופינג הוא עקר, אין מראי מקום, ביבליוגרפיה או ציטוטים לטענות, הכל בבלגן לא ערוך ובניסוחים שלפעמים לא מאפשרים סתירה. כל מי שמסתפק בהסברים מדעיים נענה בזילזול, וכשהסבר מדעי מתאים להשקפתו הוא מאומץ ללא הסתייגות.

אבל האגו של וילבר הוא לא הדבר שהכי הפריע לי. וילבר מכריז שלצורך בניית התיאוריה הוא נועץ במדענים ובאנשי מקצוע (ששמם לא מפורט). כשקוראים כמה מהשטויות שהוא כותב, בפסקנות טיפוסית, אז או שהוא משקר או שהיועצים אמרו לו "לא!" והוא התעלם.

סגנון הכתיבה של וילבר אהוב על שרלטנים. דוגמא לכך ניתן לראות בשטות הבוטה הראשונה שמופיעה כבר בפרק הראשון, כשהוא כותב את הדבר המדהים הבא: " ההסבר הניאו-דארוויניאני הסטנדרטי מדבר על מוטציות אקראיות ובררה טבעית – בימינו מעט מאוד תיאורטיקנים עדיין מאמינים בתיאוריה הזאת. ברור שהאבולוציה פועלת באופן חלקי לפי הבררה הטבעית שתיאר דארווין, אבל איש אינו מבין את המנגנונים שבאמצעותם בוחר התהליך הזה טרנספורמציות שכבר התרחשו" - ומיד מסביר – "קח לדוגמה את הרעיון שכנפיים פשוט התפתחו להן מהרגליים הקדמיות של חיות. צריך אולי מאה מוטציות כדי להגיע מרגל לכנף שעובדת – הרי חצי כנף לא מספיקה...חצי עין לא מספיקה...אין לה כל ערך הסתגלותי. לא ייאמן. ממש לא ייאמן. מוטציות שרירותיות אינן יכולות להתחיל אפילו להסביר את זה".

באמת לא ייאמן. לא ייאמן שלא עצרתי כאן אלא המשכתי לקרוא, רק כדי להיתקל בטענות תמוהות נוספות, שנובעות מנחרצות חסרת ביסוס במקרה הטוב ומחוסר הבנה יסודי של הנושאים עליהם הוא מדבר במקרה הרע. ההבלים האלה לא משמשים רק כמטאפורות שעוזרות להבהיר את רעיונותיו – הם היסודות עליהם הוא בונה את התמונה הגדולה. במקרה שלו, קשה לטעון ברצינות שאל לנו לתקוף אותו שהוא לא מדייק כשהוא מתאר עצים כי מה שחשוב זה שהוא רואה את היער. אני לא יודע מה הוא רואה, אבל זה לא עומד אפילו על כרעי תרנגולת.

» ביקורות נוספות של מיליו
» ביקורות נוספות על קיצור תולדות הכול - מיפוי מכלול הידע האנושי