ביקורת ספרותית על משחקו של המלאך - בית הקברות לספרים נשכחים #2 מאת קרלוס רואיס סאפון
ספר בסדר

---

אכזבה גדולה.
אחרי שהכרזתי על "צלה של הרוח" כספר של "אחד למיליון" ואף הכנסתי אותו לרשימת עשרת הספרים הטובים שקראתי בחיי, חיכיתי בכיליון עיניים ליצירת המופת הבאה שתצא תחת ידיו הגאוניות של רואיס ספון.
מייד כשיצא "משחקו של המלאך" לחנויות קניתי אותו והתחלתי לקרוא אותו כבר בדרך הביתה.
מה מרה היתה אכזבתי לגלות, שלפחות על-פי "משחקו של המלאך", סאפון הוא סופר של ספר אחד, כפי שנתקלנו כבר לא פעם בעבר.
"משחקו של המלאך" הוא פשוט ניסיון למחזר חומרים מן הספר הראשון, ללא הצלחה יתרה יש לומר.
העלילה מסובכת, מבולבלת הכתיבה לא קוהורנטית והשאירה אותי עם סימני שאלה רבים.
למען ההגינות אציין כי אם הייתי קוראת את הספר בפני עצמו, ללא הציפיות העצומות שנבנו בעקבות קודמו, ייתכן והייתי נהנית ממנו יותר - על תקן ספר חביב ותו לא.
לסיכום: לא מומלץ או מומלץ לקרוא לפני "צלה של הרוח".

» ביקורות נוספות של מתוקה
» ביקורות נוספות על משחקו של המלאך - בית הקברות לספרים נשכחים #2