בתוך שבוע אחד קראתי שני ספרים של הסופרת הזאת. <mark>שילפי סומאיה גוודה</mark>.
שניהם אודות ילדים: הראשון שקראתי "הבן המושלם" היה ספר יפה. פשוט יפה.
אז קראתי גם את השני. במיידי. שלא להתנתק מהאווירה.

ואז השתנו רגשותיי. "הבת הסודית" (שהיה דווקא הספר הראשון שהיא כתבה) הוא הטוב מבין השניים.
זה לא שלא נהניתי מ"הבן המושלם", אבל..
היה בו משהו "לא שלם". לא תפור טוב עד הסוף. קצת מאכזב בסוף.


הבת הסודית הוא

"הבן המושלם" מזכיר את רומן הביכורים של <mark>גוודה</mark> בשם "הבת הסודית", והוא מגולל מפגש נוסף בין מערב ומזרח קרי אמריקה מול הודו.

מהעת שנכנסים לתוך העלילה, וזה קורה ממש בהתחלה, אי אפשר להניח את הספר מהיד.

אז מה יש לנו כאן?

אניל הבן הבכור ו"המושלם" של משפחת פאטל ההודית, נשלח ללימודי רפואה בדאלאס שבטקסס, שזה ממש לא מובן מאליו.

אביו של אניל הועיד אותו להיות רופא עוד בהיות בן עשר. אחיו האחרים:

הרומן "צורתה של משפחה" מתמודד עם אובדן של ילד במשפחה, והשפעת הטרגדיה על התא המשפחתי.

אובדן של ילד זו חוויה לא טבעית במחזור החיים, ומנוגד להתפתחות התקינה של מהלך החיים.

יש אומרים שאין הבדל בין אבל של ילדים לאבל של מבוגרים. אני לא בטוחה. לדעתי כשילד מאבד אח, המורכבות גדולה פי כמה בגלל הקושי בהבעת רגשות, ועל אחת כמה וכמה אם היתה אחוות אחים. ה"לבד" הפתאומי הוא מהלומה בפני עצמה. לכן בסיטואציה כזו

כשאני ובעלי החלטנו לאמץ ילד פנינו לעמותה לשלום הילד ונקבעה לנו פגישה עם עובדת סוציאלית. כבר בפגישה הראשונה היא יצאה למסע ההפחדה אשר נועד כנראה להסביר לנו טוב-טוב שאימוץ זה לא דבר קל ואנו עלולים להתקל בבעיות רבות בדרך.
בשלושת הפגישות עם העו''סית שמענו אין ספור סיפורים מפחידים על אימוץ ואני כבר התחלתי לפקפק בהחלטתי ללכת על זה, אבל בפגישה האחורנה קיבלנו רמז דק שכדאי לנו לקרוא את הספר הזה. אז אפילו

סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם סתם

כמה סתם? כמה שהספר הזה סתמי.
משפחה

שקוויטה מזהה את צירי הלידה שלה,
היא הולכת למקום נידח ללדת את התינוקת שלה,ולבדה.
שחלילה בעלה לא ידע ויהרוג לה את התינוקת.
אחרי הלידה קוויטה לוקחת את אושה לבית יתומים,
ומוסרת אותה.
מה עולה בגורלה של אושה?
האם היה כדאי בכלל למסור אותה?
ספר שנותן תמונת מצב על העוני בהודו.
חביב ומולץ.

אל הספר הזה הגעתי רק בגלל ספרה הראשון של <mark>גוודה</mark> (הבת הסודית) שאותו קראתי לפני כמה שנים ואהבתי. אמנם הכתיבה של <mark>גוודה</mark> אינה בעיני מהטובות שקראתי אך הסיפור אותו היא מעלה על הכתב הוא הכובש וסוחף.
המסע הנפשי (ואף הגאוגרפי) אותו מספרת <mark>גוודה</mark> דרך סיפורם האישי של מספר דמויות סוחף אותך אל הודו הרחוקה ואל חיים שכה שונים מאלו שלנו אך עם זאת מרגישים כה קרובים ומשותפים.
הציפיות המשפחתיות, המקצועיות והאישיות שה

שתי משפחות, האחת ענייה הגרה בכפר בהודו. האשה הצעירה עונה לשם קוויטה ובעלה ג'אסו. השניה זוג רופאים הבעל הודי, והאישה אמריקאית במצב כלכלי סביר. האישה עונה לשם סומר והבעל קרישניאן.
החיים אינם מאושרים במשפחות אלו, כל אחת בשל סיבותיה שלה.

הספר מביא להארה, את בעיית הילודה בהודו למשפחות עניות. כאשר בנות הינן נטל כלכלי קשה למשפחה, ורובם מעדיפים להפטר מהן בדרכים שונות, אחת מהן אימוץ. העלילה מתארת את הה

ספר טוב . עלילה מיוחדת. הילדה שנדחתה ע"י אביה בהיותה בת יום בשל דעות מופרכות בהודו הפכה לכתבת בעיתון ענק בארה"ב. הבן האהוב של אותו אב הודי ואשר ניצל מגזירת כליה הפך לפושע בתוך המשפחה.(ההודית) המשפחה האינטלקטואלית -זוג רופאים -שאימצה את הבת הזרוקה לא שבעה נחת והזוגיות שם מרוסקת. גם המשפחה ההודית שהאם נמלטה מהאב כל עוד נפשה בה ומסרה את הבת הדחויה לבית יתומים לא רואה טוב בחייה. הבת שגדלה מחפשת את הו